מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה וידר. קוראים לי בשם זה על שם שרה אימנו מהתנ"ך. שם חיבה נוסף שקראו לי בצעירותי – שרהל'ה. שם המשפחה אינו מקורי מכיוון שהוא שונה לאחר החתונה. הייתי שלמה עם שינוי זה. שם המשפחה המקורי שלי הוא הויזמן. אין משמעות לשם המשפחה הזה.

בית ההורים

נולדתי בעיר ירושלים, אני דור שביעי של המשפחה בישראל. תאריך הלידה שלי הוא 27.04.1934, משפחתי מציינת את יום הולדתי בכך שמביאים לי מתנה, שרים לי שירים ועוד.

גדלתי בבית פרטי עם שני חדרים. בישלנו במטבח קטן, התקלחנו בבאר קרוב לביתנו כל אחד בתורו, כיבסנו את הבגדים ביד בתוך קערה וקשרנו חבלים בחוץ, שיחקנו עם כדור שאנחנו הכנו בעצמנו מבדים. שיחקנו בחמש אבנים בשכונה עם חברות ותמיד התחלקנו לזוגות. לא היה ים באזור, היה בית כנסת קטן בשכונה. שמות הוריי היו מרדכי ואסתר, שמות האחים היו: שרה, רבקה, רחל, לאה, בת-שבע ושמעון. אבי עסק במכירת משקאות, יינות וקוקטיילים. אמי עסקה בתור מורה למלאכה בבית ספר לדוברי אנגלית. הוריי היו אופטימיים והקפידו לשמוח כל הזמן, דאגו רבות וויתרו על עצמם למעני ולמען אחיותיי.

מבחינת הנראות אמי הייתה מאוד יפה, חייכנית, צבע עיניה היו כחולות, לחייה היו אדומות. שיערה היה מכוסה במטפחת, והיא הייתה לובשת שמלות ביומיום. אבי היה אדם מאוד יפה עם שיער קצר ושחור. צבע עיניו היו כחולות. בשבתות וחגים אבי לבש חולצות לבנות ומכנסיים שחורים.

המאכלים שאכלנו ביומיום היו רק מאכלים בריאים, ירקות ופירות, לחם מלא, דגנים וכו'. גרנו בשכונה יהודית ומקומות המפגש שלנו בשכונה היו בבית כנסת ובני עקיבא.

זיכרונות ילדות

תחביביי היו קריאת ספרים ושמיעת מוסיקה קלאסית עם חברים. אירועים מיוחדים שזכורים לי מילדותי: יצרנו כדור מבדים ושיחקנו איתו בשכונה, הייתי עם משפחתי בחגים, אכלנו ארוחות משפחתיות ביחד כמו החמין של אימא, שרנו זמירות והייתה תחושה של יחד.

משחקי ילדות שהיו לי בילדותי היו כדורגל, כדורעף, כדור הקפה, חמש אבנים. בשעות הפנאי אהבתי לרדוף אחרי פרפרים צבעוניים בשכונה ולשחק איתם. שם בית הספר שבו למדתי הוא "גימנסיה בית חנה". למדנו מקצועות כמו: אנגלית, מתמטיקה, דקדוק ועוד. לאחר מכן למדתי בסמינר לגננות. יחסינו עם המורים היה מכבד, הייתה הרבה משמעת ומאוד אהבתי ללמוד מפני שקלטתי מהר את החומר. אם הייתה בעיית משמעת רצינית אז הוציאו את אותו הילד אל מחוץ לכיתה. לא הייתה לנו תלבושת אחידה, כל ילד בא עם איזה בגד שרצה. לא היו טיולים מטעם בית הספר מכיוון שלא היה תקציב. גם לא היו מסיבות אצלנו. מקצועות הלימוד שאהבתי הם פדגוגיה, פסיכולוגיה, אנגלית. לא אהבתי ללמוד מתמטיקה ומלאכה. באופן כללי אוכל להעיד על עצמי כי אני מעניקה המון, אך לא תמיד יודעת לקבל: אני מעדיפה לתת מעצמי ומנפשי מאשר לקבל מאחרים.

לימודים

אני לא זוכרת באיזה גן ילדים למדתי. שם בית הספר היסודי שבו למדתי  הוא "אלטשולר". מבית הספא אני זוכרת ששיחקנו משחקי כדור, תופסת, מחבואים ושיחקנו עוד משחקים כמו: דג מלוח, שלושה חבלים, גולות וכו'. שם התיכון שבו למדתי, כאמור,הוא "גימנסיה בית חנה". בתיכון זה למדתי ארבע שנים, הוא היה בירושלים. מהתיכון אני זוכרת שאהבתי מאוד ללמוד, עוד אני זוכרת שהיו הרבה מאוד בנות ומעט מאוד בנים שלמדו בתיכון. בהשוואה לצעירים של היום, אני, חבריי ואחיי היינו מאוד מאושרים כי כל מה שהיה בשבילנו היה מאוד משמח. הסתפקנו במה שיש ולמדנו לשמוח מהדברים הכי קטנים.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי שנערכה בבית הספר תיכון גולדה בפתח תקוה, התש"ף. הכיתה השתתפה בתיעוד הסיפורים של האזרחים הוותיקים בליווי מחנכת הכיתה, מיכל סופר, ועו"ס מעייו ברכה.