מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ירושלים החצויה והמאוחדת

רבקי מתעדת את סיפורה של סבתא
רבקי עם סבתא ולס
יצאתי עם הורי , לפתע הגיעו כמה חילים בריטים ומתחו חבלים לרוחב כל רחוב מאה שערים.

שמי אסתר ברכה ולס נולדתי בשנת תש"ד (1944), בבית הרפואה "הדסה" שבהר צופים, בירושלים. להוריי יהודה אריה ורבקה דרוק.

בתקופה בה נולדתי ארץ ישראל הייתה תחת השלטון של הבריטים – שנקרא גם בשם ה"מנדט הבריטי". מנדט הוא יפוי כוח שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים על מנת לסייע לישוב היהודי בארץ, ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ברוח הצהרת בלפור. מרכז השלטון הבריטי שכן בירושלים.
הערבים ניסו למנוע את הקמת מדינת ישראל. הם יצאו בהתקפות, ומהומות דמים פרצו בישובים יהודיים רבים בארץ. השלטון הבריטי לא ניסה להתערב ולהרגיע אותם. ולעיתים אף שיתפו פעולה עם הערבים.
בנוסף, השלטון הבריטי הגביל את מספרם של פליטי השואה מאירופה שביקשו לעלות לארץ ישראל לאחר החורבן הגדול. ובמקרים רבים הם אפילו שלחו חזרה ללב ים עולים ופליטים שהגיעו לחופי ישראל, ולא איפשרו את עליתם. היו מקרים שהבריטים אף ניסו להטביע את האוניות על יושביהם.
בתגובה למצב הקשה קמו תנועות מרי יהודיות נגד השלטון הבריטי, כמו: אצ"ל, לח"י וההגנה. הם ניסו בכל דרך אפשרית לסלק את הבריטים מהארץ.
הבריטים חששו מאוד מהיהודים שמא הם יפעילו נשק נגדם. ולכן הם הטילו עוצר על הישוב היהודי לעיתים קרובות. אני זוכרת שיום אחד, בהיותי בת ארבע, יצאתי עם הוריי לשכונת מאה שערים. לפתע הגיעו כמה חיילים בריטים  ומתחו חבלים לרוחב כל רחוב מאה שערים, הם הפרידו בכוח את אבי ממני ומאימי, עד היום אני זוכרת את הפחד הנורא והחרדה שלי לגורלו של אבי. לאחר כשעה אבי חזר וסיפר שהחיילים הבריטים חיפשו נשק ומשלא מצאו אצלו הם שיחררו אותו.

הבריטים עוצרים עוברים ושבים ברחוב מאה שערים

הבריטים עוצרים עוברים ושבים ברחוב מאה שערים

עד שבתאריך 14 במאי 1948 הוכרז על הקמת מדינת ישראל ועל סיום השלטון המנדטורי. במקביל לסיום המנדט הבריטי, התנהלה מערכה קשה על ירושלים. במהלכה הערבים ניהלו גם קרבות עזים על הדרך המחברת את השפלה לירושלים. הנסיעה בכביש זה הייתה מסוכנת ביותר. צלפים ערבים עמדו על ההרים המשקיפים על הכביש וירו לעבר כלי הרכב שנסעו בכביש שער הגיא. העיר ירושלים נותקה מהשפלה והיתה נתונה במצור כבד. עד לסלילת הכביש החדש- כביש בורמה, הכביש שחיבר שוב את ירושלים לשפלה.
בתקופה זו חלק גדול מהישוב היהודי בישראל הגיעו כפליטים מאירופה, לאחר השואה הנוראה, בה נהרגו כששה מיליון ה' ינקם דמם. השרידים הגיעו לארץ ישראל המובטחת לנו עוד מימי אבותינו. והנה כשסוף סוף הם זכו  להגיע לארץ קמו שונאינו הערבים ולא רצו לאפשר לנו את הישוב בארץ. מלחמה זו- מלחמת העצמאות הייתה עקובה מדם. לערבים היה נשק שהבריטים מסרו להם לפני שעזבו את הארץ. ולמרות שעם ישראל היה  שדוד ורדוף ללא נשק כמעט, בעזרת ה' יתברך התגברנו על אויבינו והמלחמה הסתיימה בעצמאותה של מדינת ישראל.
אולם בפיצולה של ירושלים הבירה במשך תשע עשרה שנה. ירושלים נחלקה, חלקה המערבי היה בידינו וחלקה המזרחי שכלל גם את העיר העתיקה היה תחת השלטון הירדני. גדר תיל בלבד הפריד בין שני החלקים.
מלחמת סיני
מדינות ערב לא השלימו עם הקמת המדינה. ומידי פעם הם היו יורים על ישראל ושולחים מחבלים- פדאיונים שהיו חודרים בשעות הלילה לישראל ותוקפים בתים של יהודים.
בהיותי בגיל 12 אני זוכרת, שבאחד הלילות של חנוכה הגיעו פדאיונים לאיזור מאה שערים ורצחו משפחה שלימה. בתקופה זו פחדנו מאוד לצאת בשעות הערב מחוץ לבית. מספר חודשים לאחר מכן, היה זה בחודש אייר אירעו מספר ארועים קשים,מחבלים חדרו למספר ישובים ורצחו יהודים. אחד האירועים המזעזעים שהתרחשו אירע בכפר חב"ד, מחבלים חדרו  לבי"ס למלאכה שבכפר, וירו לעבר בית הכנסת של ביה"ס בשעת תפילה ערבית. כתוצאה מהיריות נרצחו ארבעה תלמידים והמדריך שלהם. לעילוי נשמתם נבנה דפוס יד החמישה בכפ"ח לזכר ארבעת התלמידים והמדריך.
בצבא הוחלט שבעקבות המצב יש לצאת לקרב נגד המחבלים. העקבות הצביעו שהם הגיעו ממצרים ואז פרצה מלחמת סיני.
היה זה בעיצומה של השבת בשנת 1956, מלחמה זו זכורה לי היטב. באותה שבת יצאתי כמידי שבת למסיבת שבת (בתיה), שהתקיימה בשכונה הסמוכה למחנה הצבאי שנלר. לפתע, באמצע הפעילות שמענו רעש מוזר של טנקים , יצאנו החוצה וגילינו טנקים רבים ששועטים על הכביש מכיוון המחנה הצבאי "שנלר" לכיוון מאה שערים . נשמעו גם כרוזים שהודיעו, "כולם נקראים להכנס לבית ומיד, ומי שנמצא בחוץ במקום מרוחק מביתו, יצמד בדרכו לקירות הבתים וימהר לתפוס מחסה"!! רצתי מהר הביתה, וכשהגעתי קרוב לביתי פגשתי כבר את  אימי עומדת למטה ומצפה לי ולאחותי. היא אמרה לנו שלא נוכל להשאר בבית שלנו, אלא נשהה  בביתה של  דודתי עד לסיום המלחמה. היא גרה ברחוב  שלנו בקומה ראשונה. נשארנו אצלה מספר ימים עד לסיום המלחמה. בתקופה זו רק למספר מועט של משפחות היה רדיו בבית,ולכן קשה היה לדעת מה מתרחש מחוץ לכותלי הבית, לדודתי היה רדיו, ולכן ידענו את פרטי המלחמה (מה קורה בחוץ, הערכת זמן וכו').
המעבר מירושלים לכפר חב"ד
בתקופה שלפני מלחמת סיני אבי עבד בישיבת תומכי תמימים בלוד. לאמי היה קשה מאוד להשאר לבד עם ילדים קטנים בירושלים. רק בשבת אבי היה חוזר הביתה. אבי שאל את הרבי מה לעשות, האם לחפש עבודה בירושלים? או להמשיך לעבוד בתומכי תמימים בלוד? התשובה של הרבי הייתה להמשיך לעבוד בלוד ולעבור לגור קרוב לעבודה בישיבה. אבי ואמי נסעו לבדוק מקום מגורים בכפר חב"ד והייתה החלטה לעבור לכפר חב"ד.
עברנו מירושלים לכפר חב"ד , בתקופת המעבר הייתי באמצא שנת לימודיי בכיתה ח' .ולכן המשכתי ללמוד בירושלים וגרתי אצל דודתי שם. בסופי שבוע עד לסיומה של שנת הלימודים הייתי חוזרת הביתה למשפחתי בכפר חב"ד.
בהמשך השתדכתי  והתעוררה השאלה היכן תערך החתונה? מכיוון שלא היה אולם אירועים בכפר חב"ד. ואז הוחלט שבבית הכנסת המרכזי תערך החתונה. אבל מי יכין את האוכל? אין קייטרינג בכפר? הוחלט שמספר נשים תיקחנה על עצמן את הבישול. שתיים הכינו את האורז ושתיים נוספות הכינו את העופות שאמי הכשירה במשך שלושה שבועות, כל יום כשמונה עופות. הדודות שלי מירושלים הגיעו אלינו והכינו ירקות מבושלים ואת התוספות. כל אנשי הכפר הרגישו כמשפחה. השמחה הייתה גדולה ומשותפת לכולם.
לאחר נישואינו גרנו בירושלים. בשנת תשכ"ז פרצה מלחמת ששת הימים, התנהלו קרבות בכל החזיתות. כל שכנינו הערביות הצטרפו למלחמה נגד ישראל. בירושלים והסביבה- הירדנים, בדרום- מצרים ובצפון-סוריה. אבל ב"ה ה' היו ניסים גדולים במלחמה זו וירושלים חזרה להיות מאוחדת. מקום קבורתם של אבותינו הקדושים-חברון וקבר רחל גם הם שבו תחת שליטתה של ישראל.
כולי תפילה שהקב"ה יחיש את ביאת הגואל, ושהכל יחזור להיות ברשות עם ישראל ולא תהיה שום שליטה לכל שונאינו, הקמים עלינו בכל דור ודור לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם.

 קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – ירושלים בתקופת המנדט הבריטי

 

 קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – 50 שנה לאיחוד ירושלים

 

העשרה
"תקופת המנדט הבריטי בירושלים נמשכה כשלושים שנה, והשפיעה רבות על מהלך התפתחות העיר. במהלך התקופה קיבלה ירושלים מעמד של בירתה השלטונית של ארץ ישראל, בדומה למעמדה כבירת ממלכת ירושלים הצלבנית, ויותר ממעמדה כמרכז שלטוני בתקופה הממלוכית ובתקופה העות'מאנית. השלטון הבריטי החליף את השלטון העות'מאני המסואב והיסודות להקמת מדינת ישראל הונחו, תחילה עם הצהרת בלפור שניתנה ערב כיבוש ירושלים ולאחר מכן, באופן מעשי עם הקמת המוסדות הציוניים בעיר בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20". ויקיפדיה
תשע"ו

מילון

עוצר
הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרות על תנועות אנשים ברחובות.

לח"י
ראשי תיבות של לוחמי חירות ישראל, זו היתה תנועה מחתרתית יהודית נגד במנדט הבריטי.

אצ"ל
ארגון צבאי לאומי, היה ארגון צבאי מחתרתי עברי שנוסד בירושלים נגד הבריטים.

הגנה
היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי.

ציטוטים

”תפילתי שהקב"ה יחיש את ביאת הגואל, ושהכל יחזור להיות ברשות עם ישראל.“

הקשר הרב דורי