מאגר סיפורי מורשת

ילדות במצרים

נולדתי למשפחה יהודית בקהיר שבמצרים, מדינה מוסלמית. בן שני למשפחה בת שלושה ילדים.

הורי לא הרשו לי לצאת לשחק, מכיוון שאני יהודי והיה מסוכן לשחק מחוץ לבית.

בשנת 1952 כשהייתי בגן במצרים , נבחר נאצר לנשיא. נאצר הדיח את הנשיא  מוחמד נג'יב שאהב יהודים. העם חולל מהפכה כשנאצר עלה לשלטון והם  שרפו את גני הילדים,  וביניהם הגן שלי, ואת רוב החנויות של היהודים.

בשנת 1956 כאשר הייתי בן 9 פרצה מלחמת קדש (מלחמת סיני) שבמהלכה אנגליה וצרפת עזרו לישראל, לכן כל מי שהייתה לו אזרחות צרפתית או בריטית גורש ממצרים. למשפחתי הייתה אזרחות צרפתית לכן הוריי, אחי ואחותי גורשו.

העליה לארץ ישראל

ב1957 הסוכנות היהודית העבירה את מגורשי מצריים למרסי שבצרפת. משם נסענו לרומא ברכבת במשך 12 שעות ומשם עלינו לאנייה בדרך לארץ. המסע היה מאוד קשה.

כשהגענו לארץ העבירו אותנו לאשדוד. אשדוד הייתה חולות, חולות, וחולות. לא היו בתי מגורים בנויים מבלוקים, היו רק בתי מגורים מפחונים: מעברה! השירותים שהיו מחוץ לפחון  היו משותפים למספר דיירים.

היה מחסור במזון וקבלנו מצרכים בסיסיים עם תלושים שחולקו לתושבים. התנאים והחיים היו מאוד קשים.

תקופת נעוריי

למדתי בבית ספר גאולים עד כיתה י. באשדוד לא היו בתי ספר תיכוניים כדי להמשיך בלימודים עד כיתה יב לכן בסיום כיתה י' יצאתי לעבוד במסגרות.

תקופת הצבא והעבודה

התגייסתי לחייל השריון בשנת 1964 וסיימתי את שרותי הצבאי ב- 1967.

לאחר השחרור הלכתי ללמוד מלצרות בבית ספר למלצרות "תדמור" במשך 7 חודשים. לאחר סיום הלימודים עבדתי במלון "הולילנד" בירושלים.  כיום במקום בית המלון בנו שכונת מגורים. זו היתה תקופה  קשה במהלכה גרתי אצל קרוב משפחה.

כעבור שנה הגעתי למסקנה שהעבודה כמלצר לא מתאימה לי וחזרתי לאשדוד. באשדוד התקבלתי לעבוד בנמל בתור מחסנאי ייבוא וייצוא וגם בתור בקר במסוף המכולות. עבדתי שם עם שפרשתי בפרישה מוקדמת.

כיצד הכרתי את סבתא

הכרתי את סבתא בחתונה. הזמנתי אותה לרקוד וכאשר החתונה הסתיימה רציתי ליצור אתה קשר להמשך, דבר שהיה קשה. היא גרה בבאר-שבע ואני באשדוד. לא היו טלפונים ולא הייתה תחבורה סדירה לכן קבעתי אתה מועד לפגישה בתום החתונה. כעבור שנה וחצי התחתנו ב- 3.9.72. בשנת  1974 נולד בני הבכור אושרי – אבא של הנכד רוה.  בשנת 1977 נולדה בת עופרה  ובשנת 1982 נולדה בת נוספת אתי.

אני אוהב לשחק שש-בש, לצפות בחדשות באינטרנט ולצפות במשחקי כדורגל.

הזוית האישית

הנכד רוה: הקשר שלי עם סבא וסבתא מאוד קרוב אנחנו מוזמנים בחגים ובשבתות לאירוח האירוח מאוד כייפי. באירוח נפגשים כל הנכדים של כל הדודים ומעבירים חוויות. סבתא מכינה מטעמים.

סבא חיים: השאיפות שלי בחיים לראות את ילדיי ונכדיי מוצלחים  ושיצליחו במעשי ידיהם ויבנו בית בישראל.