מאגר סיפורי מורשת

קצת על המשפחה של סבתא והעבודה

הורי סבתי, שרה ועובדיה (מנוחתם עדן), עלו לארץ מתימן בשנת 1948. כאן נולדו אחיה: מרגלית, אוריאל וגבריאל. סבתא עבדה במס הכנסה במשך 49 שנים היום היא גמלאית (פנסיונרית) של המדינה.

הכי עניין אותי לדעת איך סבתא הכירה את סבא. אז מסתבר שהם גרו בשכנות, באותו הרחוב ממש, בשכונת עלייה, הלכו יחד לאותו בית ספר ובכיתה ח' התאהבו. הם היו יחדיו במשך שש שנים עד שהחליטו להתחתן ולהקים בית בשכונת ילדותם.

ביום חתונתי עם אהובי שלום

עם אחיי והורי ביום חתונתי

לדברי סבתא היה לה חלום ללמוד לנגן על פסנתר שלא מומש. זאת מכמה סיבות, אך העיקרית היא שלימודי הנגינה על פסנתר היו מאוד יקרים כמו גם רכישת פסנתר לא באה בחשבון מאותה הסיבה. אך היא מאמינה שלעולם לא מאוחר ואולי עוד תגשים החלום הזה.

כשסבתא הייתה קטנה היא אהבה לאסוף בולים, לפתור תשבצים ולקרוא ספרים. כיום הכי אוהבת טיולים בארץ ובחו"ל.

 עם שלושת בנותי

ימי הילדות של סבתא במושב

סבתא מספרת: "גרתי במושב אביאל ליד בנימינה, בין השנים 1951 עד 1957. גרנו במשק חקלאי והיו לנו משק חי ובו היו תרנגולות, תרנגולי הודו, ברבורים, ברווזים, אווזים, עיזים, פרות וסוסה אחת ושמה עופרה. כמו כן היו לנו מטע שזיפים, כרם ענבים, פלחה ושטחי גידול ירקות. הייתי ילדה קטנה ולא יכולתי לעזור להורי בניהול המשק, אך היו לי תפקידים אחרים. אחד התפקידים האהובים עליי ביותר, היה לקחת את החלב מהמשק שלנו למחלבה של המושב. אבי היה רותם את הסוסה לעגלה ומעמיס על העגלה שישה כדים מלאים בחלב, הייתי עולה על העגלה ומובילה את הסוסה למחלבה בעצמי. כשהגעתי למחלבה האחראי על המחלבה, פאול היה שמו, היה מוריד את כדי החלב מהעגלה, שופך את החלב לתוך מכלים גדולים לצורך שקילת כמות החלב שהיה בכדים. לאחר השקילה היה מחזיר את הכדים הריקים לעגלה, משם הייתי חוזרת עם העגלה והסוסה למשק שלנו שמחה וטובת לב.

סבתא ציפורה בצעירותה

סרטון תיעוד של סבתא ציפורה: 

הזוית האישית

נעמה: היה לי קצת משעמם אבל גיליתי דברים חדשים על סבתא שלי והיה ל מאוד מעניין.

סבתא: הייתה לי חוויה מאוד מאתגרת, כיפית ונפלאה אני מוכנה לעשות אותה עוד הרבה פעמים, היה לי תענוג אמיתי.