מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילד עובד ולומד

סבי ואני ביום הולדתי כשהייתי קטנה
סבי ואני במסגרת שיעור הקשר הרב דורי
סיפור חייו של סבי, מרדכי גבעון

לסבא שלי מצד אבי קוראים מוטי, מצבו הכלכלי בביתו לא היה טוב כך שהוא הלך לעבוד בגיל צעיר, שעה לפני הלימודים ולפעמים בערב, בגיל 14, לאחר בית הספר היסודי עבד כחניך במפעל מ-7:00 עד 16:00. לאחר העבודה בשעה 17:30 סבי הלך ללמוד בבית ספר תיכון ערב, עד השעה 21:00. כך שבקושי היה זמן לשיעורי בית. ומזה פעמים רבות לא הכין. סבי סיים 4 שנות לימוד תיכון ערב אבל לא עשה בחינות בגרות, בגיל 18 התגייס לגולני, לאחר שירות בצבא חזר לעבודה והתקדם במסגרת העבודה, בגיל 28 עשה את בחינות הבגרות בלימוד עצמי והמשיך לעבוד. סבי נאלץ לעבוד בתקופת הלימודים באוניברסיטה במשרה מלאה, בכדי לעזור להוריו ולאחיו הצעיר.

השם של סבי הוא מרדכי, הורי קראו לו כך על שם מרדכי היהודי, במשך הזמן החברים כינו אותו מוטי. סבא שלי החליף את שם המשפחה לגבעון, מברזני מאחר ואח שלו, הבכור, החליף את שם המשפחה בגלל המוסד שבו עבד. סבי בן שני למשפחה ואחרי 7 אחים ואחיות. לסבי נראה שקיבל יחס שונה ואהוב, הוא חושב שבגלל שעבד ועזר לאחרים ללמוד, היות ואחיו הגדול הלך בגיל 15 לקיבוץ. היו לסבי ולאחיו ואחיותיו חוויות של הרבה משחקי רחוב כגון: מחניים, כדור הקפה, אלם בולי, סוס ארוך, כדורגל עם סמרטוטים ועוד.. בהרבה שבתות, אביהם היה לוקח את סבי ואת אחיו הגדול לבית מרחץ. חוויות מיוחדות היו בעיקר בחגים, בפסח, סוכות ובסליחות שזה חודש לפני ראש השנה, בפסח היו מתכנסים אצל סבי הדודים והדודות והיו עושים את הסדר על הרצפה, אחיו ואחיותיו וסבי גם כן, שיחקו במשחק הביצים שנורא נהנו ממנו ולכבוד חג הפסח היו קונים להם בגדים חדשים. בחג סוכות הם היו בונים יחד עם השכנים סוכה משותפת ל-5 עד 6 משפחות, הם היו נאבקים מי יתפוס מקום לשינה בסוכה. בחגים האמא והסבתא הכינו אוכל טעים במיוחד כמו קובה וממולאים מסוגים שונים.

הם היו בתיכון רגיל ושניים הצעירים הלכו לאוניברסיטה. עד גיל 14 גרנו בדירה קטנה של חדר בשכונת נחלאות בירושלים, אחיו הבכור של סבי הלך לקיבוץ וסבי היה גר אצל סבתו שהייתה גרה סמוך אליהם, גם השירותים היו משותפים למספר משפחות, כשסבי היה בן 15 עברנו לגור בדירה מרווחת בת 3 חדרים עם שירותים ומקלחת בשכונת ברוך בירושלים, בשכונת נחלאות קראו את ההגדה בעברית ודוד אחד קרא את ההגדה בכורדית.. סבי חלם להיות רופא וזה לא קרה מכיוון שעבד מגיל צעיר, סבי עבד במשך שנים כמחסנאי ובמפעלים של סולל בונה ולאחר תקופה קצרה בגיל 24 היה מנהל המחסנאית, לאחר שסיים את הלימודים באוניברסיטה בגיל 31 סבי התחיל לעבוד כמנהלו של המחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית, הוא עבד .במחלקה 6 שנים מהנות. בגיל 38 סבי היה ממקימי מושב כפר-רות כי הוא גידל פרחים לייצוא, מאוחר יותר הקים משתלת צמחים למכירה, בגיל 68 פרש לגמלאות

בגיל 26 סבי בדרכו לעבודה ברגל ברחוב בחודש פברואר הקר ב-6.2 מצא תינוקת בת שעות אחדות בפח אשפה, הוריד את מעילו, עטף אותה ורץ לבית חולים שרת – צדק, היא ניצלה ומאז הם בקשר עד היום. עוד אירוע חשוב אחר, סבי הכיר את אשתו (סבתי) בלימודי באוניברסיטה, אירוע מרגש נוסף היא לידת בנו הבכו

בצבא סבי שירת בגולני, במילואים שירת בסיירת הירי. סבי נלחם במלחמת ששת הימים על כיבוש ארמון הנציב בירושלים והמשיך עד לשחרור חברון. סבי גם נלחם במלחמת יום הכיפורים, הם היו בבקעה ולקראת סיום הקרבות עברו לא-שמאליה ובאותה תקופה הם היו מגויסים כמעט חצי שנה, הגעגועים שהיו לסבי היו חזקים לבנו שהיה בן 10 חודשים ולאשתי. כיום יש לסבי ולאשתו 2 בנים ו-2 בנות ו-6 נכדים. חלק מנכדיהם גרים סמוך אליהם כאשר התדירות היא כמעט יומית, ויש נכדים שהם רואים אותם פעם בשבוע, לפעמים שבועיים, כל נכדיהם וילדיהם גרים בארץ. רוב שנות חייו סבי עסק בחקלאות אבל לא זה מה שתכנן כשהיה צעיר. כאחד שלא היה יכול ללמוד בצורה סדירה בבית ספר יסודי ובתיכון, סבי הצליח לממש את הרצון ללמוד בגיל מאוחר ואף לקבל תאר אקדמי, לכן היום אפשרו לילדיהם ועודדו אותם ללמוד בתנאים הרבה יותר טובים ממה שהיה להם וככל שהמדע והטכנולוגיה מתפתחים כיום ויתפתחו יותר בעתיד חייבים ללמוד יותר גם כדי שזה יעזור בעתיד מבחינה כלכלית ורוחנית.

 

מילון

אלם בולי
אלם בולי זה בעצם משחק שסבי היה משחק עם אחיו ואחיותיו

ציטוטים

”לאכול בריא ולעזוב את הטלפון..“

הקשר הרב דורי