מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדי נהריים חשמל ומים

סבתא דליה ואני - חברות מיוחדת במינה
סבתא דליה הילדה עם אביה יצחק בנהריים
ילדה שגדלה בעבר הירדן במקום ציורי שבו היה מפעל החשמל שהקים רוטנברג (נהריים) ובמלחמת השחרור (1948) נכבש הישוב על ידי הערבים, ועד היום מצוי בידיהם.

נולדתי במקום שנקרא "נהריים" על שם מפגש נהר הירדן ונהר הירמוך.

"נהריים הוא אתר בבקעת הירדן הגובל בין ישראל, לבין ממלכת ירדן סמוך ליישוב מנחמיה, שבו שכן מפעל החשמל של חברת החשמל, על גדות שני הנהרות (מכאן השם נהריים) נהר הירמוך ונהר הירדן". (ויקיפדיה).

%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d6

 

בנהריים הוקמה תחנת החשמל היהודית הראשונה על-ידי פנחס רוטנברג. תחנת הכוח הפיקה חשמל ממימי שני הנהרות (הירדן והירמוך), והייתה מספקת חשמל גם לתושבי עבר הירדן וגם לארץ ישראל.

%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d4
התחנה היום

עובדי התחנה, שהיו חלוצים יהודים, הגיעו מאירופה הקרה והקימו את ביתם בעבר הירדן החם, בישוב יהודי, שנקרא נהריים. היישוב שכן במדינת ירדן, מחוץ לגבולות ארץ ישראל של המנדט הבריטי, ונקרא גם "תל-אור" על שם אור החשמל.

ב-1948 פרצה מלחמת השחרור. התחילו להתקבץ מסביב ליישוב הרבה ערבים עם שקים ונשקים בידיהם, כדי לשדוד ולהרוג יהודים.

באמצע הלילה, הבריחו את כל הנשים והילדים מירדן לארץ ישראל, במשאיות מכוסות בברזנט, כדי שלא נתגלה – ומאותו הרגע נהיינו פליטים.

הסיפור שלי התחיל כאשר נולדתי ב-1936. הייתי ילדה שמחה, כמו כל ילד אחר בישראל, אבל פשוט אזרחית ירדנית…

 

 

אבא שלי עבד במפעל החשמל ואנחנו – אמא שלי,  אחי עודד ואני, גרנו בבית קטן עם גג אדום ביישוב, כמו כל משפחות עובדי התחנה.

7%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d7

בתור ילדים שיחקנו בין העצים, בשדות הפרחים וחפשנו "יהלומים" בנהר (אלה היו באמת רק קרני השמש שהשתקפו במים). זה היה מקום מבודד ודברו בו עברית. הייתה לי חברה טובה בשם תמרה. אמא שלי תמיד הזמינה את תמרה לארוחת ערב, כי היא הייתה אוכלת יחסית הרבה, ועלי תמיד היו אומרים ש"דליה אוכלת כמו ציפור" (ועכשיו אני גבוהה וגדולה). תמרה ואני היינו בונות לנו בית עם הרבה חדרים בשדה החרציות.

בית הספר היה קטן ובגלל שהיו מעט ילדים, והמקום היה מבודד, היו מצרפים כיתות מגילאים שונים. אני למשל למדתי את כיתה א' כשהייתי בגיל הגן, והכיתות הכי גדולות שהיו לנו היו עם 5 ילדים.

ב-1948 פרצה המלחמה, פינו את הנשים והילדים לחיפה והגברים נשארו ונפלו בשבי הירדני.

כשהגעתי לחיפה, לבית הספר הריאלי, נדהמתי מהרעש של 40 ילדים בכיתה, אך לאט לאט התרגלתי ולימים נעשיתי גם אני מורה ל-40 ילדים…

ובהמשך יועצת פסיכולוגית ומפקחת בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך.

למדתי באוניברסיטאות בארץ ובארצות הברית וכתבתי ספרים בנושא "קשרים וקצרים" בתקשורת וב"שירתרפיה יצירתית" שמשמעה כתיבה טבעית במקצב, בדימוי וברגש המחזקת את הדימוי העצמי (זה מחקר הדוקטורט שלי)

במהלך הקריירה שלי עבדתי הרבה שנים עם קבוצות מעורבות של ערבים ויהודים, לקידום תקשורת טובה יותר ולשלום באמצעות כתיבת שירה.

הזכרונות של הילדות אף פעם לא מאבדים את הטעם שלהם ואת הריח שלהם ואת המראה שלהם. זה שהייתי פליטה העניק לי את הרגישות לקשיים של פליטים ואיך להיות אופטימי ולא מלא שנאה.

אני הכי מתגעגעת לשדות של הכלניות בנהריים, שהיו שדות כמו שטיח של כלניות אדומות. והיו כלניות בכל מיני צבעים על מורדות הגבעה.

באותם ימים לא הייתה טלוויזיה, לא היה מחשב, לא היה טלפון סלולארי ולא היה מזגן, אבל בגלל שהיה מפעל חשמל כן היה מקרר וכן היה תנור חשמלי. היום יש את הדברים האלה לכולם, אבל בזמנו דברים כאלה נחשבו חדשים ומודרניים ולא היו נחלתם של כולם.

חזרתי למקום אחרי 50 שנה. כשמלך ירדן, חוסיין, הזמין אותנו "ילדי נהריים" שנקראים כך לא חשוב באיזה גיל הם. הוא הזמין אותנו לשוב ולראות את הבתים שגרנו בהם ואת תחנת החשמל. בביקור הזה מצאנו שהבתים נשארו בלי גג ובלי רצפה, ובמקום הגינה הפורחת היו קוצים בחצר. היה מאד מרגש. פעם כילדה, הבית נראה לי מאד גדול ויפה, ועכשיו הוא נראה בית קטן ורעוע.

9%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d9
הבית בעבר
5%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d5
הבית בהווה

 

 

 

 

 

 

 

 

היינו ונשארנו "ילדי נהריים" של בתים עם גגות אדומים, עם עצי חרוב, שיטה ואזדרכת, עם שיחי ורדים ושדות כלניות. ואת נהריים של הילדות אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו, גם אם זה חרב במציאות.

 

%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d-11

 

הזוית האישית

נהננו מאוד, אהבנו לדבר ולעבוד ביחד. הרגשנו פתוחות אחת לשנייה כמו בדרך כלל, ואנחנו שמחות שעברנו את החוויה הזו.

מילון

פליטים
מי שברח או גורש מביתו והפך לחסר בית, אמונת הפליטים קובעת כי פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת .

ציטוטים

”"ייחודיות ואוניברסליות" משמעות הציטוט שכולנו דומים בצרכים הבסיסיים שלנו וכל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד. “

הקשר הרב דורי