מאגר סיפורי מורשת

שמי קרולינה, שמי הראשון היה קלרה שהורי נתנו לי. בשנת 1944 ברחנו מרומניה (הארץ שבה נולדתי) בעקבות מלחמת העולם השנייה (שבה התקיימה השואה) היינו בארצות אוסטריה, גרמניה וצרפת. מצרפת עליתי ארצה ואמא נתנה לי את השם קרולינה, בתעודת זהות נתנו לי את השם חיה אבל אף אחד לא קורא לי כך.

שם משפחתי הוא "ברוך", שם משפחתי היה "סולטרו" לפני שהתחתנתי ובעקבות החתונה שם משפחתי הוא "ברוך".

נולדתי ברומניה בעיר יאשי בשנת 1933, הורי התגרשו כשהייתי קטנה ואין לי אחים ואחיות. עד גיל 5 הייתי אצל סבתי ולא הלכתי לגן. בגיל 6 עליתי לכיתה א' אך כשהגעתי לגיל 11 נאלצתי לעזוב את הבית ספר ולעלות לגרמניה.

יחדיו עם הדיפלומה בכתה

בילדותי לא היה הרבה במה לשחק כי הייתה מלחמה, אז בעיקר הייתי יוצאת לשחק בחוץ משחקי כדור וריצה בנוסף אני מאוד אוהבת לקרוא וללכת לתיאטרון עד היום.

עליתי לארץ בשנת 1948 חודשיים לפני הקמת מדינת ישראל. כשהייתי בת 14.5 ועליתי ביחד עם אמי. עלינו מגרמניה ממחנה עלייה לארץ. במחנה היינו גרים במחנות והביאו אוכל כמו בקיבוצים בארץ, האווירה הייתה טובה אבל היה הרבה עוני (וזה היה בתור כדי לעלות לישראל). היינו שנה בגרמניה ושבוע בצרפת ומצרפת עלינו לארץ באנייה וירדנו בנמל חיפה, מהאנייה לקחו אותנו למעברה בחדרה.

הקמתי משפחה מאוד מוקדם בגיל 17.5 התחתנתי, הכרתי את בעלי בזמן ריקודי עם ובתנועת הנוער. בגיל 20 ילדתי את בתי הראשונה ששמה "יהודית" והיא גם כיום סבתא של שקד, לאחר מכן ילדתי את בתי השנייה בגיל 25, ששמה "טובה". כיום אני סבתא לשבעה נכדים וסבתא רבתא לתשעה נינים.

גיל ההתבגרות שלי היה טיפה שונה משל כולם כי מגיל 11 עד גיל 14.5 הייתי בתור לעלייה לארץ ולא למדנו שם. כשעליתי לארץ אז לא המשכתי את לימודיי, מיד הלכתי לעבוד ולעזור למשפחה ובגיל 17.5 כבר התחתנתי.

הזוית האישית

סבתא קרולינה: במפגשים היה לי נחמד וכיף מאוד, למדתי להכיר את הנינה שלי יותר טוב. הייתי מאוד שמחה לדעת שילדים היום נהנים ושמחים לשמוע את הסיפורים. נהנתי מאוד לספר את הסיפורים לנינתי ואני מאוד שמחה שהם ימשיכו לדורות הבאים.

שקד: במפגשים היה לי מאוד כיף ונחמד, למדתי להכיר את סבתא שלי יותר טוב. נהנתי מאוד לשמוע את הסיפורים ולראות את התמונות. אני שמחה שהיה את הקשר הרב דורי כי כך יכולתי לשמוע יותר סיפורים.