מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת  1956 בעיר כפר סבא ובגיל 3 עברנו למושב נוה ימין.

במושב שלנו, נווה ימין, הייתה רפת והיו פרות, לול תרנגולות ושני סוסים. היה גם פרדס גדוש בתפוזים. מזכרוני בילדותי הכל היה תמים, ריח הפרדס היה נעים ביותר. אבי היה מתעורר בשעה ארבע לפנות בוקר לחלוב את הפרות כדי להספיק לקחת את החלב למחלבה. לאחר מכן אני וכל האחים שלי הינו נכנסים ללול והינו נותנים אוכל לתרנגולות ואחר כך כל ילדי המושב היו נכנסים לפרדס התפוזים ומשחקים תופסת ומחבואים ובערב עלינו על העגלה וסוס והולכים לשטח להביא אוכל לפרות.

מגדל המים בלב היישוב נווה ימין (ויקיפדיה)

בגיל 5 עברנו דירה לקריית גת. גרנו ברחוב האשל 97 ולאחר מכן עברנו למשעול גרשון 15. אני זוכרת שקריית גת היתה שוממה. היו צריפונים והיו מעט תושבים. בסופו של דבר התאקלמנו. במשך הזמן הקימו גנים ובתי ספר, הכרנו חברים חדשים, בסך הכל הינו שמחים ומאושרים בילדונתנו.

אני למדתי בבית ספר בן צבי ובתיכון רוגוזין. המקצוע שהיה אהוב עלי בבית הספר הוא: היסטוריה, אולם היה מאוד קשה לנו ללכת לבית ספר כיוון שהיינו צכירים לעבור ולרדת וואדי מסוכן. ממש פחדנו.בשעות אחר הצהריים התחביבים שלי היו לאפות, לתפור, לשתול צמחים ולשחק עם חברים. כיום אני לפעמים רואה את חברי הילדות שלי ואנחנו אומרים שלום אחד לשני. בביתי אנחנו היו מסורתיים ולפעמים שומרים שבת.

בעבר היה מצב כלכלי לא ממש קל. היינו 6 אחים ולא היתה עבודה, אבל הכל הסתדר כשהתברגנו. זכורים לי מילדותי המון מלחמות לדוגמא ששת הימים, יום הכיפורים, לבנון הראשונה והשניה, צוק איתן. אני כלל לא פחדתי מהמלחמות הללו.

אחר הצהריים בעיקר הייתי קוראת ספרים והייתי בחוגים כמו בישול ותפירה. הייתי עובדת במפעלים ולאחר מכן הייתי פקידה בבית הספר.

נישואים

בגיל 22 הכרתי את בעלי גבי. התחתנו ונולדו לנו חמישה ילדים יפים ומקסימים שמילאו אותי באושר. גידלתי אותם באהבה ובחום. שמם של ילדיי: מיטל, אלינור, אורית, עדי, מאיר. כשהם גדלו, הם התחתנו והבאו לי נכדים מקסימים שהם כל האושר בחיי בניהם גם אוריה שלנו וזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. כיום אני בת 62 וסבתא ל – 17 נכדים חמודים ומתוקים

ההורים שלי

הורים שלי, מאיר ומרים סעדון, שהם סבא וסבתא רבה של אוריה, נהנו מאוד מהנינים היקרים בביתי הם היו מאוד מקפידים על תזונה בריאה היה לי קשר מיוחד עם אבא שלי. היינו מאוד פתוחים אחד עם השני. החינוך בביתי כילדה היה ממש טוב. היתה לי תחושה טובה בבית.

הזוית האישית

אוריה: נהניתי מאוד והתחברתי לסבתא שמחה.