מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי נאוה ברששת ואני סבתא של חיה יעקובוביץ.

נולדתי בישראל בעיר אשקלון בשנת 1965 להוריי משפחת נעים.

היינו משפחה גדולה ומאושרת למרות התנאים הקשים שהיו אז בארץ. גרנו בשכונה יהודית בצפון אשקלון. הבתים שגרנו בהם שימשו בעבר כבתים של הערבים. גרנו בדירת 3 חדרים. המטבח היה מחוץ לבית, בכל פעם שרצינו לבשל היינו צריכים להוציא לחצר את כל המצרכים ואת כלי הבישול. היו לנו מאכלים מיוחדים לדוגמא, תמיד לכבוד השבת אימא הייתה מכינה לנו קובה טעימה.

המקלחת הייתה בחדר ממש קטנטן. כדי להתקלח עם מים חמים, היינו צריכים קודם לחמם את המים ולשפוך לגיגית, להוסיף מעט מים קרים, כדי שהמים לא יהיו רותחים מידי. רק אחר כך אפשר היה להשתמש בהם.

את הכביסה היינו מכבסים ביד, משפשפים עם הסבון, סוחטים את הבגדים ומשם ישירות לחבל התליה. היום קיימות מכונות כביסה שעושות לבד את כל העבודה הקשה.

בכל יום בבוקר היו נערכים מפגשים של כל הילדים לפי שכבות גיל. בזמננו הפנוי היו הבנים יוצאים לטיול עם האופניים, והבנות היו משחקות בקלאס.

מדי יום בשבוע היינו הולכים עם אימא לקניות במכולת השכונתית. לא לכולם היה את היכולת לשלם באותו יום במזומן. הייתה לנו גם את האפשרות לרשום אצלו, לבעל החנות הייתה כרטסת לכל משפחה, בה הוא רשם את המצרכים שלקחנו ואת סכום החוב שהצטבר וכשהיה לנו כסף שילמנו לו.

היום יש כבר את הכל ואפילו יותר. מכונות כביסה, מטבחים מרווחים ומקלחת ובה מים חמים וקרים. בעבר את הכול היינו עושים בעצמנו, אבל היה לנו חשוב יותר שכולם היו שמחים ובריאים.

לאחר כמה שנים בגיל 17, ברוך ה' התחתנתי עם בעלי, ובמשך השנים נולדו לי שבעה ילדים מקסימים בלי עין הרע. שמותיהם: שילת, אודל, אוראל, חלי, מיכאל, נאור ודוד. אחרי שגדלו והתחתנו נולדו לי גם נכדים מתוקים ובריאים  וב"ה אני רווה מהם הרבה נחת.

הזוית האישית

הנכדה חיה: תודה סבתא העשרת אותי. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת מכולם.