מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל בן נחום. במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בה אני משתתפת השנה, אני מספרת מעט על ילדותי לתמר, יחד אנו מעלות את הסיפור אל מאגר המורשת של התכנית.

נולדתי בשנת 1962 בירושלים. שם משפחתי לפני נישואיי היה רפיעי. ילדותי הייתה גם קשה וגם מלאת חוויות. בילדותי כל ילדי השכונה היו חברים – לא היה דבר כזה לא להיות חבר של מישהו. כל יום אחרי בית הספר היינו נפגשים עד שעות הערב ומשחקים יחד. בבוקר כל השכונה הייתה הולכת ביחד לבית הספר. אני זוכרת את ה"ביחד" הזה כדבר הכי כיף שיש כילדה. גם בעלי גר ממש קרוב אליי, משם הכרנו, היינו חברים ממש טובים. אף פעם לא רבנו. תמיד אהבנו אחד את השני.

אני זוכרת שאני וכל השכונה הינו משחקים בקלאס, גומי, תופסת, והכי אהבנו מחבואים. אני הייתי הכי טובה תמיד, היו מוצאים אותי אחרונה ותמיד כולם ניסו להתחבא לידיי, כי מצאתי מקומות מעולים שקשה היה למצוא.

רחל כפעוטה

בבית הספר הייתי תלמידה מצוינת ולרוב במבחנים הייתי מקבלת 100 עגול. הייתי הילדה הכי חכמה בכיתה, אהבתי מאוד ללמוד ולקרוא ספרים. בנוסף, גם מאוד אהבתי את האחים שלי, הם תמיד היו החברים הכי טובים שלי.

מסר לדור העתיד

אני מאוד רוצה שהדור של היום ילמדו קצת מהדור שלי: לא טוב להיות תמיד שקועים בפלאפון. עדיף להם לצאת, לשחק ולדבר עם חברים. כך הם גם ילמדו לדבר יפה יותר, השפה של הילדים היום לא טובה לדעתי. לדעתי יש להם הרבה מה ללמוד מאיתנו. חבל לי שהילדים של היום לא ידעו יחסי חברות כמו שהיו לי בשכונה שלי בילדותי, בגלל שהם בתוך המסכים. אני זוכרת את החברויות מילדותי בשכונה בה גדלתי כמשמעותיות, חשובות, ולמדתי הרבה מאוד מאוד מהן לעתיד. באופן כללי אני חושבת שהילדים של פעם זה לא ילדים של היום, הם גדלו אחרת ומאוד שונים מהדור שלי ושל חבריי.

הזוית האישית

רחל: אני מאוד מתרגשת מההשתתפות בתכנית הקשר הרב דורי. זה מאוד מרגש שסוף סוף הילדים לא תקועים במסכים ומקשיבים לנו כמה דקות.

תמר המתעדת: למדתי על העבר של רחל וראיתי כיצד הילדות שלי ושלה שונות.