מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי זמי (זלמן) פרס. אני בן 76, גר בקיבוץ זיקים עם אשתי עדה. יש לנו 4 ילדים ו-9 נכדים.

נולדתי בשנת 1943 בדרום תל אביב. אבי צבי ז"ל ואמי זהבה ז"ל היו אנשי עבודה ועבדו מבוקר עד ערב.

לכן בשנותיי הראשונות הייתי במעון לילדי עובדים. את רוב שנות ילדותי ביליתי עם חבריי ברחוב בשכונת פלורנטין. השכונה הייתה  עם בתים ישנים, החדרים קטנים ובהם ריהוט מינימלי, מיטות פשוטות וארונות ישנים. בבית כמעט ולא היו משחקים כך שהרחוב השכונתי היווה את מגרש המשחקים.

שלא כמו היום שמשחקי הילדים נקנים בחנויות, את כל המשחקים בהם שיחקתי עם חבריי בנינו לבד: קורקינטים, עגלות, רובי חוליות. כמו כן, קיימנו משחקי כדורגל אלימים עם ילדים משכונות אחרות.

בחורף, הרחוב השכונתי היה מוצף במי גשמים בגלל העדר ניקוז. המבוגרים התלוננו על כך, אך אנו הילדים, שמחנו מאוד על האפשרות לעשות סירות מארגזים ומזוודות ישנות. בתוך ה"בריכה" קיימנו מלחמות בינינו.

רק בשעות מאוחרת בערב נזכרנו ללכת לביתנו לאכול ארוחת ערב, וההורים שנדהמו מן הלכלוך שעל בגדינו, כעסו עלינו מאוד. עם זאת את שנות ילדותי המוקדמות אני זוכר בגעגועים רבים.

בגיל 10 בערך עברתי עם הוריי לאזור מפותח יותר בתל אביב, בדירה מרווחת יותר וסביבה שונה לחלוטין מזו שהייתה בדרום תל אביב. כמובן שכל הזמן הפנוי נראה עתה שונה לחלוטין. הצטרפתי לתנועת הנוער ה"שומר הצעיר". תנועה זו היוותה עבורי מסגרת משמעותית בגיל ההתבגרות. אל הקן התנועתי במרכז תל אביב הגעתי לפעולות כארבע פעמים בשבוע. אל הפעולות הגענו עם חולצות כחולות ושרוך לבן. בתחילת הפעולה קיימנו מפקד שבסופו שרנו את המנון האינטרנציונל. לאחר מכן קיימנו משחקי חצר כמו: מחניים, חמישה מקלות, תופסת וגעגע. לאחר מכן המדריכים העבירו לנו נושאים ערכיים על החיים בארץ והגשמה בקיבוץ.  כאמור תנועת הנוער עיצבה את זהותי הבוגרת. בצד המסגרת התנועתית הברורה הצורך לבחור בבית ספר תיכון המתאים לי היה שלב מאוד מבלבל בחיי. עם סיום בית הספר העממי לא זכינו כלל לייעוץ שהיה יכול לסייע בידי לבחור תיכון המתאים לכישוריי. לכן עברתי מספר בתי ספר עד סיום י'ב. שמחתי מאוד לסיים את לימודי ולצאת לצבא במסגרת הנח"ל עם  חבריי לגרעין. לאחר סיום השירות הצבאי הגעתי עם חבריי לקיבוץ זיקים שבדרום.

הזוית האישית

שירה: היה לי כיף להשתתף בתכנית עם סבא, למדתי עליו דברים מעניינים. היה לי מעניין ללמד את סבא להשתמש בכלים טכנולוגיים. סבא גם לימד אותי על העבר שלו, היה לי חשוב ללמוד וולמד דברים חדשים עם סבא, בזכות התכנית הרגשתי שהקשר שלנו התחזק.