מאגר סיפורי מורשת

שם משפחתי לפני החתונה היה חדד, לאימי קראו וורדה ולאבי יצחק. משפחתי הייתה משפחה ציונית דתית הדוגלת בעקרונות של  אהבת התורה,אהבת עם ישראל וארץ ישראל, הוריי חינכו והקנו לנו בכל הזדמנות את הערכים האלו  . השפה המדוברת אצלינו בבית הייתה ערבית תוניסאית.

אחד מסיפורי המופת שאני זוכרת, היה כשהייתי בגיל שמונה הייתה תקופה של בצורת קשה.  הרב הצדיק חלפון הכהן ציווה לכל בני הקהילה לקחת לחם וללכת לבית העלמין. ושם להניח את הלחם על קברו של הרב יוסף ברבי ולהתפלל לה' שימטיר עלינו גשם. ואומנם כך עשינו, יצאנו לבית העלמין עם לחמים והתפללנו על קברו של הצדיק, טרם הספקנו לסיים את התפילה , השמים התכסו בעננים שחורים וגשם חזק ניתך עלינו, חזרנו הביתה רטובים עד לשד העצמות אך, שמחים ומרוצים.

כל בני הקהילה חיו באחווה ובאחדות אמיתית, הייתה בינינו עזרה הדדית כל אחד עזר לשני.  בחתונות ובכל האירועים כולם היו מוזמנים, לא רק בני המשפחה או החברים הקרובים, כולם הרגישו קרובים והגיעו לשמוח ולשמח גם אם לא קיבלו הזמנה אישית.

בג'רבה היו לנו מנהגים רבים ומיוחדים. אחד המנהגים המיוחדים שנהגנו ושאנחנו ממשיכים לנהוג עד היום הוא שבכל שנה בראש חודש ניסן היינו עורכים סעודה גדולה .כדי לבקש מהקב"ה שיפתח  לנו את שערי השמים ויביא עלינו ברכה. במהלך הטקס  התאספו כל בני המשפחה מסביב לקערה של "בסיסה"-חטים ושעורים עם כוסבור וכמון, הכל טחון ומנופה היטב, שעליהם היינו מוסיפים קצת סוכר, שקדים ותמרים. אבי המשפחה היה לוקח בימינו ומוזג בשמאלו שמן לתוך התערובת הזאת, הוא היה בוחש במפתח ואומר דברי תפילה קצרים, המתחילים "אתה ה' הפותח את הכל, פתח לי…" וכו', אבי המשפחה טעם תחילה ונתן אחר כך לכל בני המשפחה לטעום מתערובת הדגנים.גם כיום, כאן בארץ ישראל.אנחנו שומרים על מנהג מיוחד זה כסגולה לפרנסה וברכה.

מנהג נוסף שאני זוכרת הוא חג יתרו או סעודת יתרו, אירוע זה זכור לי כחוויה בלתי נשכחת וכאחד האירועים השמחים עם והטעימים במיוחד. הסעודה נערכה ביום חמישי  בשבוע בו קוראים בשבת את פרשת יתרו, בפרשה זו בתורה מסופר על מתן תורה בהר סיני וקבלת עשרת הדיברות. ערכנו בביתנו סעודה גדולה שכל הילדים היו מצפים לה בקוצר רוח. בסעודה זו השתמשו בכלים זעירים כגון צלחות, כוסות, סכו"ם וכו', שמותאמים במיוחד לילדים. המנה העיקרית בסעודה הייתה – בשר יונה.  היו שוחטים יונים כמספר הבנים שבמשפחה. בסוף הסעודה היו מגישים לילדים ממתקים וכמה מיני עוגות זעירות הנאכלות בפורים. המקור למנהג הזה הוא בכבוד שנותנים לילדים שלומדים ב"כותאב" -ב"חיידר" שהגיעו לשלב "הפרשה", זהו השלב השלישי בלימודיהם, השלב בו הם יודעים לקרוא בפעם הראשונה את עשרת הדברות. במרוצת הזמן הפכה החגיגה לחגם של כל הבנים ללא הבדל. סעודת יתרו מזכירה גם את מגיפת האסכרה שפרצה בתוניס ופגעה בעיקר בילדים, רבים מהילדים נפטרו מהמחלה הקשה,  המגיפה הסתיימה בשבוע  של פרשת יתרו , וסעודת יתרו נחשבת למסיבת הודיה לסיום המגיפה.

כפי שציינתי,הוריי דאגו והשקיעו מאוד בחינוך שלנו . גדלנו על אהבה עזה לארץ ישראל ולמדינת ישראל והרגשנו קשורים אליה בכל נימי נפשינו. הוריי גם הקפידו שנקבל חינוך על טהרת הקודש. למדתי בבית הספר היהודי  "משה". בבית הספר למדו עברית וצרפתית. אך, הוריי התנגדו שאלמד צרפתית, הם חששו שזה יקלקל את היהדות שלי. להוריי היה חשוב שאדע לקרוא, לכתוב ולדבר בעברית. בבית הספר לימדו אותנו עברית וכשעליתי לארץ כבר ידעתי לדבר, לקרוא ולכתוב בעברית.

בהיותי בגיל 17 עלינו לארץ, היה זה בשנת 1963. יצאנו מתוניס והגענו לשדה התעופה בצרפת, כאן אירע לי סיפור מיוחד- כשהגענו לשדה התעופה ,השוטרים שהיו במקום הבחינו שיש לי תכשיטים יפים במיוחד, והם ניסו לקחת ממני את הזהב שלי. כשאבי הבין את כוונתם של השוטרים הוא אמר לי  שאולי כדאי להשאיר את הזהב בצרפת אצל בן אחי  שהגיע לשדה התעופה כדי לפגוש אותנו.אבי הציע  שעכשיו אני אתן לו את הזהב  לשמירה אצלו,בצרפת. וכשנפגש מאוחר יותר הוא יחזיר לי את התכשיטים, ואמנם כך עשיתי.ולאחר זמן כשביקרתי בצרפת קיבלתי חזרה ממנו  את כל התכשיטים שלי.

בשנת 1963 נישאתי ליעקב, היה זה מספר חודשים לאחר שעלינו לארץ.החתונה נערכה בבית הכנסת "זרע יעקב" בנתיבות ולא באולם מפואר כפי שנהוג היום. אורחים רבים השתתפו בחתונה בהם בני המשפחה וחברים רבים, כולם הרגישו קרובים והגיעו גם ללא הזמנה. חגגנו את החתונה בצניעות רבה עם הפרדה בין נשים לגברים, המתנות היו זהב, צלחות, כוסות ועוד חפצי בית שונים. אולם כסף לא קיבלנו.

חמי אביו של יעקב בעלי, הוא הרב רפאל כדיר צבאן. חמי הרב רפאל נולד בג'רבה וכבר בהיותו בגיל עשרים הוא שימש כדיין בעיר הולדתו. הוא עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת תשי"ז- 1957. הוא הקים מוסדות תורניים רבים להפצת היהדות.עם עלייתו הוא התמנה לרב העיר נתיבות שנקראה אז נתיבות-עזתה. הוא שימש בתפקיד רב העיר שלושים ושמונה שנים וביתו היה פתוח לכל אחד. הוא אף נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית, וחיבר ספרים רבים בנושאי הלכה. הרב רפאל נחשב לזקן רבני טוניס.

הרב מרדכי אליהו זצ"ל התבטא עליו בהזדמנויות שונות,"לא פעם בפגישותיי עימו, אינני יודע אם אני עומד מול הרב רפאל או המלאך רפאל". אחד המופתים המסופרים על חמי, הרב רפאל הוא:

הרב שמעון מאזוז מרבני טוניס חלה ונותח בבטנו, אולם גם לאחר הניתוח הוא עדיין המשיך להרגיש כאבים עזים ביותר ,הרופאים החליטו לערוך לו צילום והם גילו שהשאירו לו משהו בבטנו, הרופאים הריצו אותו מיד לניתוח, אולם מצבו לאחר הניתוח היה קשה ביותר, הוא לא התעורר והיה בתרדמת מוחלטת. הרופאים נתנו סיכויים קלושים ביותר להחלמתו.  בני המשפחה המתינו בדאגה עמוקה סמוך למחלקת טיפול נמרץ. לפתע הם שמעו מבעד הדלת שהרופאים צועקים שמעון! שמעון! בני המשפחה המודאגים לא הבינו מה קורה?!  ואז יצאו הרופאים ובישרו לבני המשפחה, שהלא יאומן קרה, שמעון התעורר והוא מתאושש!!  לאחר שבני המשפחה הורשו להכנס אליו הוא סיפר להם שהוא חלם חלום, ובחלומו הוא ראה את הרבנים מיום העיון השבועי ובראשם רבינו הרב רפאל . כולם היו עטופים בטליתות ולפתע רבינו הרים את מקל ההליכה שלו ודפק שלוש דפיקות בריצפה. הוא הרים את קולו בצעקה: לא! לא!לא! וכך התעוררתי. כל בני המשפחה עמדו נדהמים לשמע הסיפור. עד היום אפשר עוד לשמוע סיפורי ניסים ומופתים מפי אנשים רבים, הממשיכים עדיין לספר על מעשיו הטובים למען הכלל והפרט בישראל.

שמחתי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי. זו תכנית המנחילה את המורשת שלנו לילדינו, נכדינו ולנינינו שאני כל כך אוהבת וקשורה אליהם.

כותאב- תלמוד תורה: " (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַ‏מְלַ‏מֶ‏ד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי')".

סעודת יתרו: "סעודת יתרו היא ארוחה מיוחדת שנערכת על פי מסורת יהודי תוניסיה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו. סעודת יתרו היא אחד המנהגים הפופולריים במורשת היהודית התוניסאית. בסעודת יתרו ניתן למצוא כלים קטנים המכילים את המאכלים הרבים שממלאים את השולחן. "סעודת יתרו" נקראת גם "חג הבנים", לכן, היות שמדובר בחג לילדים הסעודה מוגשת כסעודת ילדים בכלים קטנים".

תשע"ו