מאגר סיפורי מורשת

שמי פנינה גכטמן ואני סבתא של חנה ולדמן,

נולדתי בשנת 1960 להוריי מתוק ואורה כחלון. אני קרויה על שם סבתי האהובה, ששמה היה נינה. אך אני לא חיבבתי את השם הזה, ולכן החלפתי את שמי לשם דומה, פנינה.

בילדותי גרתי בחדרה, העיר הסמוכה לנתניה. גדלתי בבית של שלושה חדרים. היו לי שלושה אחים בגילאים שונים: ראובן, אלעזר ורביטל.

בזמני הפנוי אהבתי לקרוא ספרים, וחיבבתי יותר לשחק עם חברותיי מהשכונה. אהבנו לשחק יחד בחמש אבנים, חבל, קלאס, תופסת, מחנים, מחבואים ועוד משחקי חברה רבים. עם חלק מהחברות אני בקשר טלפוני עד היום. בכל בוקר היינו נפגשות, אני וחברותי, בבית הספר, למדתי בבית ספר "בארי". המקצועות שלמדנו היו: חשבון, הנדסה, אנגלית, מדעים ועוד. המקצעות שאהבתי במיוחד היו: ספרות, ספורט, ולנתח סיפורים. הייתה לנו תלבושת אחידה: חולצה בצבע גווני הכחול וחצאית כחולה או שחורה.

בבית ספר היסודי פחדנו מאוד מהמורות שיתנו לנו עונשים. אבל את המחנכת שלי אהבתי יותר מכל המורות.

לאחר סיום הלימודים חזרתי הביתה, ואכלתי את ארוחת הצהרים והערב. המאכלים הבסיסים שאמי הכינה אותם לרוב היו: ספגטי ותבשיל עם ירקות. המאכל האהוב אלי ביותר היה, מרק עגבניות מתוק עם אורז. לאחר שסיימתי את הארוחה יצאתי לשחק עם החברות.

בשעה 4 אחר הצהרים, אבי היה חוזר חזר מהעבודה, הוא עבד בבניה בחברת "סולל בונה". אמי הייתה חוזרת מהמרכז הסעודי חצי שעה אחרי שאבי הגיע הביתה. כשהתנהגנו יפה היינו מקבלים ממתקים כגון: שוקולדים, סוכריות, ופלים, ביגלה ועוד….

לאחר שסיימתי את לימודיי בבית הספר היסודי,  עברתי לתיכון "שרת". בתיכון אהבנו את המורות והן אהבו אותנו, הן היו כמו חברות טובות שלנו. התארסתי עם שבתאי, הכרנו דרך חברות. התחתנתי בגיל 22 בתאריך ל' תשרי תשמ"ב באזור טבריה. הוריי עזרו לנו במימון החתונה. כל המשפחה והחברים הגיעו לחתונה והשמחה הייתה גדולה מאוד, מסדר הקידושין היה רב העיר.

לאחר החתונה גרתי באזור טבריה בבית שכור. לאחר מכן עברנו לנתניה, ומשם לקריית מלאכי ובסוף הגענו לאופקים. בביתנו הקפדנו על צניעות  ברור שלגבי החברים ההקפדה הייתה גדולה. בביתנו היה תפקיד לכל אחד.  הגדולה הייתה מנקה ומבשלת, והשנייה שמרה על האחות הקטנה.

כשהילדים היו מתנהגים יפה, היינו לוקחים אותם לטיולים, והיינו מחלקים להם ממתקים. בחופשות ארגנו להם קייטנות, וכאשר הילדים לא הקשיבו לדברי ההורים, אסרנו עליהן ללכת לחברות. נהגנו לערוך במשפחתנו  התוועדויות חסידיות, טיולים, יציאה לדודים ועוד הרבה דברים חווייתיים.

הזוית האישית

פנינה: מקווה שנהניתם מהסיפור שלנו.

חנה הנכדה: תודה סבתא שהקדשת את זמנך לספר לי את סיפור חייך.