מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתה של סימה מבגדד וילדותה במעברה

אני ונכדי איתי וחברו יואב
משפחתה של סבתי בתקופת המעברה
הקשיים סביב עלייתה של סבתא סימה מבגדד

שמי סימה יצחקי, נולדתי בבגדד שבעירק בשנת 1945 לבית משפחת ביבי. עלינו לישראל כשהייתי ילדה בת שש, בשנת 1951 בעלייה הגדולה של יהודי עיראק בשנת 1951 שנקראת "מבצע עזרא ונחמיה".

רקע – מבצע עזרא ונחמיה

"מבצע עזרא ונחמיה, שנקרא גם מבצע בבל או מבצע עלי בבא, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני. בתחילה, אסר החוק העיראקי על יציאת יהודים מהמדינה, אך למרות העונשים הכבדים שאיימו עליהם, הצליחו יהודים רבים לצאת מעיראק ולעלות לישראל, בעיקר דרך פרס השכנה. המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה". (ויקיפדיה)

ילדות במעברה

כשעלינו ארצה גרנו במעברה. החיים היו קשים. גרנו באוהל, המיטות היו מברזל והמיזרון מקש הרגשנו שהברזלים נכנסים לנו לעצמות בגלל המיזרון הדק. היינו מחממים מים ומתקלחים. לא היה חשמל באוהל היה מאוד חם בקיץ ובחורף נורא קר. האוהלים עפו מהרוחות. אחרי כמה שנים עברנו לגור בצריף ונתנו לנו מיטות.

המזון היה מועט. חילקו לנו אוכל באמצעות תלושים (הקצבה בתקופת הצנע) זה לא הספיק לנו. היינו רעבים, אכלנו הרבה לחם עם מרגרינה ותפוזים כי זה מה שהיה. הייתה תקופה קשה בחורף כשהיו שיטפונות. בימי השטפונות שלחו אותנו – כל הילדים מגיל עשר ומעלה למשפחות שהתנדבו לארח אותנו בירושלים ובחיפה והחזירו אותנו למעברה כשפסקו הגשמים.

בגדים רבים לא היו. אמא הייתה מעבירה את הבגדים מאחד לשני כי המשפחה הייתה גדולה. היינו 11 נפשות בבית. את הילקוטים דודתי תפרה לנו, ילקוטים מבד כי לא היה לנו מספיק כסך לקנות ילקוטים. לא הייתה עבודה בכלל רק עבודת אדמה לא היה טרקטורים וכל העבודות היו מתבצעות לאט.

אבא עבד קשה כדי לפרנס את ילדיו לאט לאט התקדם. וכך היה בשנת 1954 אבא הניח שמיכה על הרצפה קנה כל מני חפצים קטנים לדוגמה: סיכות יויו חוטים צעצועים וכו… מכר הרבה דברי דיסקית. לאט לאט הייתה לו חנות בצריף וכך התקדם לאט לאט. אחרי תקופה ארוכה אבא שכר חנות בשכונת התקווה והרוויח יפה וקנינו דירה.

תמונה משפחתית בתקופת החיים המעברה

תמונה 1

לאבי ולאמי היה חשוב לעלות לארץ ישראל. לאבא הייתה בעיראק חנות שבה הרוויח יפה. למרות זאת עזבו הכל ועלו ארצה. אבי סיפר שבבגדד היו לומדים בסתר עברית. היה מרתף שם הסתתרו מפני הערבים שלא ירגישו שלמדו עברית כי אז לא היה היתר לעלות לארץ ישראל. הנשים היו רוקמות "מגן דוד" בסתר. סבא של איתי עלה לעיראק אחותי עלתה לארץ ישראל מטעם ארגון "ההגנה"

בשנת 1949 הבריחו אותם נציגי הסוכנות יחד עם עיראקים ששיחדו תמורת כסף, לאיראן. הדרך נמשכה זמן רב וכשהגיעו ארצה בשנת 1951 נקלטו בארץ. סבתא התגייסה מיד לצבא מבלי שידעה אפילו לדבר עברית. לאט לאט השתלבה.

אני עבדתי כסייעת  בגן ילדים כ-25 שנים. פרשתי ומאז אני מתנדבת בגן ילדים. התחביבים שלי לצייר לאסוף בולים מטבעות ויש לי הרבה הזמנות באוסף של אירועים.

יש לי שני בנים וחמישה נכדים וכעת אני מתנדבת לתכנית "אור ירוק" – זהירות בדרכים. פעם בשבוע אני מעבירה להם שיעור בנושא זהירות בדרכים.

הזוית האישית

איתי: היה לי כיף מאוד לעבוד עם סבתא שלי בגלל שגליתי דברים חדשים עליה שלא ידעתי.

יואב: היה לי כיף לעבוד עם סבתא של איתי גיליתי אצלה דברים שלא ידעתי והיה לי נחמד לראות ולהכיר פעם ראשונה את סבתא של איתי חברי, ולשמוע את סיפוריה.

מילון

תקופת הצנע
מדיניות כלכלית בה תקצבו את אזרחי המדינה בשנות ה-50

מבצע עזרא ונחמיה
"מבצע עזרא ונחמיה, שנקרא גם מבצע בבל או מבצע עלי בבא, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני. בתחילה, אסר החוק העיראקי על יציאת יהודים מהמדינה, אך למרות העונשים הכבדים שאיימו עליהם, הצליחו יהודים רבים לצאת מעיראק ולעלות לישראל, בעיקר דרך פרס השכנה. המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”דודתי תפרה ילקוטים מבד כי לא היה לנו מספיק כסף לקנות“

הקשר הרב דורי