מאגר סיפורי מורשת

שמי אליעזר גרשון, נולדתי בעיראק בשנת 1942. עלינו לארץ בשנת 1950. הביאו אותנו למעברת בית ליד ואחרי שבועיים העבירו אותנו למושב בית עזרא, לאוהלים ליד גבעה 69. קיבלנו תלושי מזון לכל המשפחה. ההורים התחילו לבנות בתים במושב, הם בנו בתים לפי גודל המשפחות. חילקו חלקות משק לכל משפחה. הביאו מדריך חקלאי בשביל להכשיר את ההורים לעבד את האדמה לגידולי חקלאות, הילדים במושב למדו באוהלים.

ההורים חיפשו עבודה מחוץ למושב כדי להביא פרנסה לבית. הם נסעו לתל אביב לעבוד. הם עבדו בסבלות ובנוסף לזה התחילו לעבד במשק ולזרוע כל מני ירקות כגון עגבניות, מלפפונים וכו'. הילדים למדו עד כיתה ד' במושב ולאחר מכן הם עברו לבית ספר אזורי במושב אמונים. הילדים למדו שם עד כיתה ח', ובתיכון כל אחד הלך לדרך שהוא בחר. בשעות הערב היינו הולכים לגדנ"ע, לימדו אותנו לעשות פעילויות שונות במועדון, שיחקנו כל מיני משחקים: פינג פונג ,דוקים ומשחקי חברה, יצאנו לטיולים להכרת הארץ.

למשפחות היה קשה מאוד להתרגל לחיי המושב, היו לי שמונה אחים ואחיות. הגדולים התגייסו לצבא, כל אחד בזמן שלו. אני התגייסתי להנדסה קרבית בשנת 1960. השתתפתי בכל המלחמות, בשנת 1967 הייתי במלחמת ששת הימים, השתתפתי במלחמת יום הכיפורים (1973) ובמלחמת לבנון בשנת 1982. עשינו מילואים 90 יום בשנה. כשהתגייסתי לצבא לחיל הנדסה קרבית, הוצבנו ברצועת עזה. הוצאנו מוקשים וגם עלינו על מוקש. לקחו אותנו לבית חולים בבאר שבע ושלושה חיילים נפצעו בינוני, לי לא קרה כלום. חזרתי ליחידה באותו היום. אחרי הצבא התחלתי לעזור להורים בגידולי חקלאות, שיחקנו כדורגל בקבוצה הפועל בית עזרא.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר נגבה ראשון לציון, התש"ף, בהנחיית המורה שרון אדם.