ילדות בכפר זרנוקה
סיפור ילדותי
נולדתי בשנת 1951 בא"י ברחובות, למרות שגרתי בכפר קטן ששייך לרחובות בשם ערבי: זרנוקה. נולדתי בתקופת הצנע וקיבלנו תלושי אוכל לפי הקצבה בהתאם לגודל המשפחה. למרות שבעיר היה קשה להתקיים מהתלושים. לנו בכפר היה חלב, ביצים וירקות שגדלנו לבד.
כשנולדתי, המדינה הייתה בראשית דרכה והגיעו הרבה עולים מכל הארצות, אנחנו שהגענו לפניהם גרנו בבית ערבי והעולים החדשים גרו באוהלים ופחונים. אנו הוותיקים עזרנו לעולים החדשים במצרכי מזון ולהתאקלם בארץ. הילדים שהלכו לגן קיבלו טיפולים רפואיים יותר מאשר בתקופתנו כי לא ידעו מה צריך ומה לא. כל בוקר בכניסה לגן קיבלנו בכפית שמן דגים ופעמים רבות הגיעו רופאים ואחיות ונתנו לנו חיסונים שונים. כך עברנו מהגן לבית הספר בריאים וחסינים מעבר לנדרש.
צילום ילדות נסענו במיוחד לרחובות לבית צילום
בית ספר היה קרוב למקום מגוריי, לאחר שגמרנו התאספו כל הילדים בשכונה ושיחקנו במשחקי חצר כמו: מחניים, תופסת, קלאס ועוד. כיוון שגרנו בכפר כל השטחים מסביבנו היו פרדסים ורוב הזמן שיחקנו בתוכם. בפרדסים שהיו מתקופת הערבים היו הרבה בתים עזובים וגם בארות מים שמהם היו משקים את הפרדסים שלא היו בשימוש ואנחנו, הילדים היינו משחקים בניהם ולפעמים היינו גם מסתכנים ועולים למקומות שבהם היו ברכות מים והייתה סכנה ליפול פנימה. בגמר הלימודים בבית ספר יסודי עברנו לבית ספר תיכון ברחובות והיינו מגיעים לשם באוטובוס של אגד שהיה מגיע מס' פעמים ביום לכפר לכן היינו חייבים להזדרז להגיע לתחנה בזמן. לכן הקשר עם הילדים בתיכון היו רק במסגרת הלימודים ולא בהכנת שיעורים ומשחקים לאחר הלימודים. כאשר חזרנו הביתה שיחקנו עם ילדי הכפר.
הזוית האישית
אדווה שלמקוביץ משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא משה שפינדל.
מילון
זרנוקהכפר ליד רחובות. היום קרית משה. "זרנוגה (בערבית: زرنوقة; מילולית: "זרנוק") היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד בשם זרנוקה. בתקופת המנדט שכן במקום כפר ערבי בנפת רמלה, בשם זרנוגה, -10 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה (כיום בתחום שכונת קריית משה, הנמצאת במערב רחובות). הכפר נכבש במהלך מלחמת העצמאות, במאי 1948, פונה וננטש". (ויקיפדיה)
ציטוטים
”דאגו לטיפול רפואי בקום המדינה.“