מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות ביוקנעם

אילנה רוזנבלאו סבתא של מוריה
תושבת ותיקה מיקנעם משתפת בסיפור אישי
ילדותה של אילנה רוזנבלאו

שמי אילנה גדלתי ביקנעם ואני גרה בישוב עד היום. הייתה לי ילדות רגילה ויפה, ביישוב קטן. היו יחסים יפים ושיתוף פעולה. היו משחקים משותפים, בגדים, הכל היה משותף ולא הרגשנו חוסר.

גדלנו בבית של 3 חדרים. חדר אחד לילדים. חדר שני להורים. וסלון לאורחים וחדר טלוויזיה. בנוסף פינת אוכל , שירותים ומקלחת. לאחר כמה שנים כשגדלנו הוסיפו חדר. בגיל 5  קבלתי בובה וכשעברנו דירה הייתה שכנה עם ילדה שלקחה את הבובה במעבר הדירה. רק לאחר כמה שנים החזירה לי אותה  וכבר הייתי בוגרת למשחקים.

לבית הכנסת ובית הספר היינו צריכים ללכת מרחק של 10 עד 20 דקות הליכה

אני זוכרת את הארוחות צהריים בגן, ימי הולדת שחגגנו, מסיבת סיום – בעיקר כי הגננת נתנה לי את התפקיד של חנהל'ה ושמלת השבת.

כשעליתי לבית הספר למדתי בבית ספר "אורנים" ואני זוכרת את המסדרים כל בוקר לפני הלימודים.

האירוע המשמח ביותר שלי היה בת המצווה שלי שנחגג בבית.

כמו כן זכור לי שנפצעתי ברגל מזכוכית וסבתא לקחה אותי לקופת חולים, היה לי חתך עמוק ושמו לי צבתות,כשחזרתי התייחסו אלי כמו אל גיבורה והרגשתי טוב עם זה.

אני זוכרת במיוחד את חופשת הפסח, ההכנות והניקיונות לחג. לפני החג  היינו נוסעים במיוחד לחיפה,  לקנות בגדי חג חדשים והם שמשו אותנו גם לשבתות וחגים אחרים. התרגשנו מאוד כשנסענו לקנות בגדים חדשים.

גם כשהיינו נוסעים לים זה היה כמו חגיגה.

אני אוהבת במיוחד את השירים של חיים נחמן ביאליק, הגננות בגן והמורות לימדו אותנו את השירים ושרנו אותם בטקסים.

המשחקים האהובים עליי:  גומי, קפיצות על חבל, קלאס, דמקה ודוקים. גם היום מכירים ועדיין משחקים  את המשחקים האלו.

זכור לי שבמלחמת ששת הימים הייתה אווירה של שמחה רבה וכולם רצו לבקר בירושלים, האירוע העצוב בחיי היה מלחמת יום הכיפורים.

הזוית האישית

מוריה: נהניתי מאוד כשסבתא הגיעה לבית הספר שלי  ושיתפה אותנו בסיפורה

מילון

מעברה
יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות.

ציטוטים

”במלחמת ששת הימים הייתה אווירה של שמחה רבה וכולם רצו לבקר בירושלים “

הקשר הרב דורי