מאגר סיפורי מורשת

 

לאחר שנתיים במעברה עברנו לשיכון מזרחי בעיר רמת גן,  לדירה בת חדר וחצי אותה קיבלנו בשל היותו של סבי פעיל מאוד במזרחי. רוב האנשים שגרו בשיכון היו יוצאי מזרח אירופה והשפה השלטת הייתה יידיש.זאת הייתה גם שפת אם שלי. השיכון היה בנוי מארבעה בניינים בצורת ריבוע ובאמצע חצר גדולה. בחצר זאת היינו משחקים כל הילדים מהשכונה במשחקים כגון: מחבואים, תופסת, משחקי כדור ועוד.

כפי שדיברנו בבית בשפת האידיש כך גם דיברנו בחוץ עם החברים.

לרוב השכנים שגרו בקומה הראשונה היו לולים שבו גידלו תרנגולים ותרנגולי הודו.

היחסים בין השכנים היו מעולים, הייתה עזרה הדדית, ולא היה צורך לנעול את הדלתות מפני גנבים….אנחנו הילדים רוב הזמן "חיינו" בחוץ ורק כשהיינו רעבים היינו עולים הביתה לאכול.        

 

דברים שהיו בביתי ואינם בשימוש היום כגון:

מקרר שקירר על קרח – כל יומיים הייתה מגיעה משאית קטנה ובה גושי קרח. היינו קונים חצי בלוק קרח ושמים במקרר עד שנמס והפך למים ואז היה צורך לשים גוש קרח חדש.

כיריים ותנור- כיריים לא היו והבישול היה על פרימוס או פתיליה. הבערה הייתה על נפט. את הנפט היינו קונים ממוביל הנפט, שהיה מגיע לשכונה בקטנוע עם מיכל נפט, מצלצל בפעמון ואז כל התושבים היו באים עם מיכל ומוביל הנפט היה ממלא את המיכל בהתאם לכמות שצרכו. הנפט שימש לבישול וחימום הבית.חימום המים למקלחת נעשה על ידי פחמים.  

 

ברצוני לספר על חוויה שכנראה השפיעו עליי מאוד ואולי בגללם גיליתי רגישות והבנה לתלמידיי כשהייתי מורה בבית ספר. 

כשהגעתי לגיל חמש וחצי הלכתי לגן חובה, זו הייתה הפגישה הראשונה שלי עם קבוצה גדולה של ילדים בני גילי. הגננת צילה קיבלה אותי מאוד יפה. לעומת זאת הפגישה עם ילדי הגן הייתה מעליבה ולא נעימה.  השפה העברית לא הייתה שגורה בפי ועל כן התקשתי ליצור קשר עם ילדים בגן, והם לעגו וצחקו עליי. זכור לי שהגננת ביקשה ליצור מעגל ולתת ידיים והילדה שעמדה לידי לא רצתה לתת לי יד וקראה לי בשמות גנאי. בכיתי ורציתי לחזור הביתה ולא רציתי ללכת לגן. דברים רבים שהגננת בקשה לעשות לא ביצעתי כיוון שלא הבנתי את השפה העברית. רק כעבור מספר חודשים הבנתי והתחלתי לדבר בשפה העברית וכך יכולתי ליצור חברויות.  

 

בגיל שבע עברנו לגור בדירה יותר מרווחת של שני חדרים,ובמקביל התחלתי ללמוד בבית הספר.

נוהג היה קיים בבית ספרי, שאינו קיים היום הינו "מפקד בוקר", במסגרתו כל הכיתות היו מסתדרות בטורים ברחבת חצר ביה"ס מול הבמה. על הבמה היה תורן כאשר בכל יום היו מעלים את דגל ישראל על ראש התורן בליווי מתופף וחצוצרן. לאחר מיכן מנהל בית הספר היה מברך את התלמידים והמורים ומודיע הודעות, תלמיד היה קורא קטע מתוך התנ"ך, המורה לחינוך גופני היה מעביר תרגילי סדר ותרגיל התעמלות במשך כעשר דקות במשך כל יום.בימים שהמורה לא היה אני בבית הספר הייתי מעבירה את תרגילי ההתעמלות בבוקר.

נבחרתי להיות ממלאת מקומו של המורה להתעמלות כי הצטיינתי בספורט  וזכיתי במדליות רבות.  

בקפיצה לרוחק  זכיתי באליפות רמת גן.כמובן שיש עוד הרבה מה לספר אבל התמקדתי בתקופת ילדותי עד התיכון