ילדותי שלי
סיפור עלייתה של דליה הרשקוביץ דגן
ובכל יום עמדנו
ב"מסדר שמן הדגים" בו בלענו את שמן הדגים על מנת לחזק את גופנו. אי אפשר
לתאר במילים עד כמה מגעיל זה היה לבליעה. זיכרון מופלא נוסף,
שאימי סיפרה: בימים של מאבק על המדינה, במלחמות נגד הערבים ומאבק קיומי יום יומי
להאכיל את המשפחה, נאלצה אחותה שרה לצאת לעבודה, מכיוון שבעלה היה מגויס לצבא.
אימי לקחה את בת דודתי אסתר ואותי והניקה את שתינו יחדיו. השנים הביאו את שתינו
לקשר הדוק עד עצם היום הזה.אלו הם זכרונתיה של
ילדה קטנה שהרגישה שהיא המאושרת עלי אדמות.
סיפור זה מוקדש לאבי,
נתן דגן ז"ל – שהיה אבא גזעי, אבא כיפי ששיחק איתי כמו ילד קטן, אבא חתיך גבה
קומה ותכול עיניים. ולאימי, אולגה דגן, שתחייה שנים ארוכות בבריאות שהיא עמוד
התווך של חיי.
לבעלי היקר, שלמה
קריאו ולבנותיי יפעת ברוש וענת סנדלר ולכם נכדיי האהובים:
נועה, שני וטליה ברוש , עידו, נעמה ונטע סנדלר.
מאחלת לכולנו חיים בריאים ומאושרים, שתמיד נחייה יחדיו כמשפחה וכאומה אחת לעד.
בתמונה: בי"ס "צפרירים" בחליסה,
חיפה, 1956 חוגגים את חג השבועות.
מילון
העפלהההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל (שנקראה אז פלשתינה) שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי
ציטוטים
”עם ישראל עבר כל כך הרבה תלאות וטרגדיות, לא על מנת לחיות בארץ זרה שוב.“