ילדותי הקשה ברומניה
איך זה להיות מיעוט במדינה? איך זה להיות שונה בארץ זרה?
אני, קרולה פסח, נולדתי בבוקרשט בזמן
מלחמת העולם השניה, בבית צנוע וקטן. אני גרתי עם
ההורים שלי, אח שלי וסבתא שלי, בשני חדרים. בחדר הראשון היו אני, אח שלי וסבתא שלי, ובחדר השני היו ההורים שלי.
אני בילדותי
אני למדתי בבית כנסת בזמן המלחמה ואחר כך בבית ספר יהודי. כשהייתי בת שבע אבי נשלח לעבודות כפיים מחוץ לבוקרשט.
אבי בעבודות כפיים
כשהייתי בת שמונה היו לי שתי חברות
שאנחנו היינו משחקות יחד. שחקנו עם בובות ושיחקנו גם בקלאס .החיים היו קשים אחרי המלחמה. היה קשה
להשיג מזון והאוכל שאכלו היה לחם עם חמאה או לחם עם ריבה. אנחנו התרחצנו עם גיגית מלאה במים חמים.אמא שלי הייתה עקרת בית ואבא שלי היה עובד בבית חרושת של משאבות.
תמונה של הוריי
בשנת 1948 המלך של רומניה, מיכאי הראשון, נזרק
מהמלכות. הקומוניסטים זרקו אותו ורומניה נהפכה לרפובליקה פופולרית.
המלך מיכאי הראשון
המצב ברומניה התחיל מיום ליום להיות יותר קשה. על אף המצב הקשה אנחנו הצלחנו לשרוד. אמא שלי הייתה מכינה
ממליגה (אוכל רומני) שהשביע אותנו מאוד. כמו כן, למרות המצב הכלכלי הקשה, ההורים
שלי רצו שאני אלמד. כשאני גמרתי תיכון הלכתי לאוניברסיטה של בוקרשט
(פוליטכניקה) ולמדתי הנדסת מכונות.
החלוקה לכיתות אז היתה: ארבע כיתות יסודי ושמונה כיתות תיכון (לא הייתה חטיבה). אחרי שסיימתי את חמש הכיתות הראשונות, משרד החינוך הקומוניסטי עשה רפורמה
והיו שבע כיתות יסודי וארבע כיתות תיכון. בשנת 1954 סיימתי את התיכון.
בילדותי, מגיל 10 עד 12, הייתי בתנועת הנוער הקומוניסטית ששמה פיונייר. לבשנו עניבה אדומה
וסיכה.
אהבתי מאוד לקרוא ספרים. הבידור אז היה ברוסית ואני למדתי רוסית בבית הספר. קראתי ספרים שתורגמו לרומנית וראיתי סרטים רוסיים. הספר שהכי אהבתי היה "מלחמה ושלום", של הסופר לב טולסטוי.
מילון
קומוניזםשיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר.
ציטוטים
”הקומוניסטים לא נתנו להרבה יהודים לצאת מרומניה לישראל“