מאגר סיפורי מורשת

אבי הגיע לארץ מפולין ב-1938 לאחר שנשלח ע"י משפחתו להכנת האפשרות שכל המשפחה תעלה אחריו. אך המלחמה שפרצה תפסה אותם וכל המשפחה נרצחה ע"י הנאצים. אמי הגיעה גם היא מפולין  עם אחיה והוריה. אבי עסק בעבודות שונות לאחר עלותו ארצה, בנאי, סייד ועובד טקסטיל.

נולדתי בתל אביב לפני קום המדינה ב-31.1.44. באזור מגורי ליד כיכר מוגרבי, העיר הייתה בנויה אך במזרח העיר היו שטחים פתוחים אשר שימשו אותנו כילדים למשחקים בטבע. חברי ואני בנינו משאריות ארגזים צריף קטן בו נפגשנו ושוחחנו שיחות ילדים על סרטים שראינו, חוויות שעברנו בבית הספר  וריכלנו על מורים ומורות. המשחקים והחוויות היו מבוססים על דמיון שכן לא הייתה טלוויזיה והדבר הקרוב לזה היו תסכיתים משודרים ברדיו.

מכיוון שגרתי ליד הים התחביב העיקרי שלי היה שחיה ושיט על "חסקה" שזו הייתה סירה שטוחה, מעין sup רחב של היום שאותה תכננתי ובניתי עם חברי. כמובן החסקה היוותה מקור משיכה לבנות  וכל שבת הוזמנה בת אחרת ע"י אחד מהשותפים לחסקה לסיבוב בים. בגלל שהותי במשך שעות ארוכות בים הייתי ממש כהה עור ורבים חשבו אותי לתימני, ואמנם בילדותי המוקדמת היו לי חברים תימנים מ"כרם התימנים" שבדרום ת"א. בדירה שחייתי בה גרו הורי וסבי וסבתי. גרנו 5 נפשות ב3 חדרים. לא הייתה לי פרטיות וחיפשתי לשהות רב היום ברחובות.

סבי וסבתי היו דתיים והתנהגותי הבלתי דתית הפריעה להם מאד עד שבסופו של דבר הם עברו לבני ברק. בילדותי דברים שהיום נראים מקובלים ומובנים מאליהם היו אז יוצאי דופן. אחד החלומות שלי היה רכישת מכנסי ג'ינס (לבשנו מכנסי "אתא" פשוטים). עבדתי במשלוחי פרחים ומהטיפים שקיבלתי אספתי פרוטה לפרוטה ורכשתי זוג מכנסי ג'ינס יד שנייה בשוק הפשפשים. כשאמי ראתה אותם בארוני היא גזרה אותם לחתיכות בטענה ש"רק פושטקים לובשים ג'ינס". בבר מצווה אספתי את כל הכסף שקיבלתי, 124 לירות, ורכשתי זוג אופניים משומשים. לא היה מאושר ממני.

להורי הייתה חנות וילונות ברחוב בו גרנו, אמי הייתה תופרת וילונות ואבי הרכיב אותם בבתים. לעתים עזרתי לו בתליית הווילונות. בתחילה אבי היה רוכב על אופניו, חבילת הווילונות על "סבל" האופניים ביד אחת הכידון וביד השנייה המוטות. אחרי תקופה רכש מכונית מדגם "סוסיתא" תוצרת הארץ. מפני שחנות הווילונות הייתה ברחוב בו גרנו, אמי הייתה מדלגת בין החנות לבין הבית. היא הייתה מבשלת אוכל בהמשכים ובזמן בו האוכל היה מתבשל הייתה שוהה בחנות.

הבילויים של בני הנוער בימי ששי היו מסיבות ריקודים "סלוניים", ריקודים כגון צ'ה צ'ה צ'ה', רוק נ' רול, רומבה וכדומה. אהבנו בעיקר לרקוד לשיריו של אלוויס פרסלי. הקמנו במבנה נטוש מועדון ריקודים, ובכל ליל שישי התאספנו ורקדנו עד כלות הכוחות. לסיכום, ילדותי הייתה גדושה בחוויות שנחרטו בזיכרוני.

התגייסתי לצבא ב-1962. שירתתי בחיל תובלה כמפקד מחלקה. השתתפתי כקצין במילואים בשלוש מלחמות, כולן ברמת הגולן…