מאגר סיפורי מורשת

החיים שלי בירושלים בשכונת קטמון בירושלים

אני רבקה צדקיהו. נולדתי בשנת 1946 בישראל בעיר ירושלים ברובע היהודי.

בשנת 1948, פינו את התושבים לשכונת קטמון כשהרובע היהודי נפל ושם גדלתי. גרתי בדירת שלושה חדרים, היינו 12 נפשות בדירה הקטנה, הייתה צפיפות גדולה, אבל הייתה אחדות חמימות ושמחת חיים. היינו משחקים בשכונה בקפיצת חבל, במחבואים, כדור הקפה ועוד. לא היו אז מחשבים, טלפונים, טלוויזיה  ולא היו לנו צעצועים ומשחקים והיינו שמחים ומאושרים. הלכנו לתנועות נוער כמו השומר הצעיר, הנוער העובד והצופים.

בבית, אימא של הייתה מבשלת סיר אוכל אחד וקונה 4-5 כיכרות לחם. אכלנו, כל בני המשפחה בצניעות וביחד כי זו הייתה תקופת הצנע בארץ. אימא שלי דאגה שכל הילדים ילמדו בבתי ספר ויסיימו לימודיהם בתיכון. האחים שלי הגדולים היו עזרו בכלכלה ובפרנסת הבית והיו הולכים לעבוד ולעזור להורים. כך נהגו כולם עד שהתחתנו ובנו להם משפחות.

אני נישאתי בשנת 1964 לצדקיהו ונולדו לנו ארבע ילדים שתי בנות ושני בנים.

ביום חתונתנו

בשנת 2015 התאלמנתי. כיום אני בת 72 וסבתא לעשרה נכדים.

החפתים ומחזיק העניבה של בעלי ז"ל

בשנת 1964, בגיל 18 התחתנתי עם בעלי צדקיהו, לכבוד החתונה קניתי לו חפתים ומחזיק לעניבה מזהב עליהם יש חריטה של מנורת שבעת הקנים. תכשיט זה עשוי מזהב 18 קראט. אני שומרת על תכשיט זה למזכרת מבעלי ז"ל שנפטר ויום אחד אעביר את זה לאחד הנכדים. יש ערך רב לתכשיט זה ורגש סנטימנטלי.

הזוית האישית

רבקה: התכנית קרבה אותי אל נכדתי שיר, למדתי עליה דברים חדשים והיא למדה עלי. הכרתי תרבויות שונות עם סיפורים מעניינים של אנשים אחרים שהשתתפו בקבוצה – סיפורים שונים מקיבוץ גלויות של מדינת ישראל. תודה למורה מאיה מובילת התכנית בבית הספר על ההשקעה הרבה, על החום, האהבה, עזרה והדרכה לכולם.

אני ונכדתי שיר ביום הולדתה