מאגר סיפורי מורשת

שמי שולמית, אני בכורה במשפחה, לא תמיד מרגישה נוח, מוטלת עליי תמיד אחריות לגבי אחיותיי. אנו ארבע בנות, חתך גילאים בטווח של 6 שנים ומטה. גדלתי בפנימייה דתית בירושלים מהסיבה שהתייתמתי. נהניתי מכל החוויות שהיו לי בפנימייה. גדלתי בבית של שניים וחצי חדרים, בית מסודר. התחביבים שלי מהילדות הם ספורט, ביגוד והטיולים שהיו לנו מהפנימייה, לצפון, והטיולים מבית הספר גם לצפון – זיכרונות טובים. יש לי כלב.

למדתי בפנימייה וינגרטן בירושלים בפנימייה דתית, היו ימים מאוד יפים. בבית הספר התיכון למדתי באורט בת ים שלוש שנים, היה כיף והייתי תלמידה טובה. כשעברתי מהפנימייה לעיר היה לי משבר כי בגלל שזה היה מעורב בנים ובנות היה לי קשה.

היום אני בפנסיה. השכלתי 11 שנות לימוד. הייתי רוצה ללמוד משפטים. היום הלימודים לפי דעתי הם מפתח לחיים, הם הכלים שלנו לעתיד. יש לי בן אחד ונכדה אחת, הביקורים שלהם זה פעם בשבועיים. אני כל יום הולכת לים ושוחה, עושה הליכות, שותה קפה עם חברים, עולה לבית ומוציאה את הכלב שלי לסיבוב. אני לומדת פעם בשבוע, מבקרת את אמי פעמיים בשבוע, נפגשת עם חברות ויוצאת לטיולים מאורגנים מטעם הסתדרות הגמלאי.

לקובץ התיעוד המלא: 

הזוית האישיתֿ

שולמית לוי השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי סימי לוי. התכנית נערכה בביה״ס בית וגן דרכא בבת ים, התשע״ט.