מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בעירק בעיר בגדאד, בתאריך 21.7.1946. עלנו לארץ ישראל עם הורי ועם אחי ששמו  שאול.  עליתי לארץ בשנת 1950 כשהייתי בת 4. אני זוכרת שבבדיקה לפני עלייה למטוס בבגדד  לקחו לי סיכה מדש המעיל ואני בכיתי בגלל שלקחו לי אותה.

במדינת ישראל הגענו לאוהלים למחנה מעבר בשם "שער עלייה".  סבא חיים וסבתא רחל עלו לארץ ישראל לפנינו והם באו לקבל את פנינו  ב"שער העליה".

אחרי שהיינו תקופה של כשלושה שבועות עברנו לפרדס חנה למעברה. הלכתי לגן ילדים שממנו אינני זוכרת הרבה פרט לדבר אחד – שהמבנה היה מעץ. כאשר הייתי בת 5 עברנו לטירת כרמל שעד היום אני גרה בה.  המשכתי את הלימודים גם בגן חובה וגם בבתי הספר בטירת הכרמל.

ההורים שלי במעברה

כאשר הייתי בכיתה ג עברנו לבית שכבר היה בנוי. בילדותי אהבתי מאוד אמנות. אהבתי ציור ועיצבתי שמלות לבובות כבר בגיל קטן. באותה תקופה דודי, אח של אמי, עבד בבית דפוס והוא היה תמיד מביא לי ספרים שאהבתי  לקרוא אותם, שיחקתי  הרבה עם חברות, עם השכנים ועם האחים שלי. שיחקנו הרבה ליד הבית ובשכונה בתופסת ובעיקר אני זוכרת את המשחק חמש אבנים. אני זוכרת את מלחמת סיני שהייתה בשנת 1956. אני זוכרת את ההאפלה. בלילות היינו צריכים להחשיך את הבתים, אז היו עוברים סיירים ברחוב וקראו ברמקול להחשיך את הבתים.

ולגבי החגים במשפחה. אני זוכרת שבראש השנה חגגנו עם כל המשפחה המורחבת. היו לי סבא וסבתא בירושלים ובחופשות נסענו אליהם. הם גרו קרוב לקבר רחל והלכנו לשם ברגל. בסוכות ישבנו בסוכה שסבא חיים  היה מכין והוא ישן בסוכה  כל החג וזה היה מעניין אותנו כילדים. הדלקנו 7 נרות לאושפיזין  והם דלקו 7 ימים במשך כל חג  סוכות.

לא חל שינוי גדול מהחגיגות שחגגתי כשהייתי קטנה מחגיגות שאנחנו חוגגים היום.

בצעדת החג בשבועות

בארץ ישראל נולדו לי  3 אחים.

התחתנתי בארץ בשנת 1965 ליעקב פרופטה. נלדו לנו 4 ילדים ששמם: יצחק, אושרת, אורטל ושרית.

הזוית האישית

סבתא חווה: ניצן, נכדתי, הבת של בתי שרית, ביקשה ממנו להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי ושמחתי להשתתף בתכנית. אני מאוד גאה בניצן שבחרה בי להשתתף איתה בתכנית הקשר ברב דורי. שמחתי לשתף אותה בסיפור החיים שלי.

ניצן: היה לי כייף ללמוד על הסיפורים של פעם מסבתא.