מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי בישראל כמדינה חדשה

אני (שירה) וסבתי דבורה
סבתי ביום חתונתה
הילדות של סבתא דבורה בחולון

שמי דבורה נקש, שם משפחתי לפני הנישואין הוא לוי. נולדתי בתאריך 6.10.1951, אני בת 69.

בית ההורים

הוריה של סבתי קראו לה בשם דבורה מפני שאהבו מאוד את השם. סבתי נולדה בישראל בבית החולים בלינסון שבפתח תקווה וכל ילדותה גרה בחולון בבית של ארבעה חדרים ובבית שבע נפשות ומתוכם סבתי (דבורה), אחיה גדי ואחותה תרצה, אביה ואמה – יאיר וצילה, וסבא וסבתא שלה. היה חדר אחד לילדים והחדר של הוריה היה גם הסלון. היו בבית שני מטבחים: אחד לאימא של סבתי ואחד לסבתא רבתא שלי (שירה). בנוסף היה עוד חדר ששימש כחדר אוכל. סבתי גרה בבית פרטי והייתה לו חצר מסביב לבית החצר, היא הייתה מלאה בעצי פרי שסבא של סבתי טיפח. המקצוע של סבתי היה מנהלת חשבונות וכרגע היא בפנסיה. כל האחים שרדו ונולדו בארץ.

התכונות של סבתי הם: נדיבות, עזרה לזולת ורגישות. בנוסף רציתי לספר שסבתי מתנדבת בתינוקיית בית החולים בשערי צדק.

הזוית האישית

שירה: היה כיף להכיר טוב יותר את השורשים של המשפחה שלי ולשמוע על ילדותה של סבתי.

דבורה נקש תרמה סיפורים נוספים למאגר, לקריאתם לחצו על הקישורים: 

ילדות ישראלית בפתח תקווה

ההתגייסות של סבתא דבורה לצה"ל

מילון

בור סוד שאינו מאבד טיפה
מישהו חכם שזוכר את מה שאומרים לו. כינוי לאדם משכיל, בעל זיכרון טוב שאינו שוכח דבר. (ויקימילון)

ציטוטים

”החצר הייתה מלאה בעצי פרי שסבא של סבתי טיפח“

הקשר הרב דורי