מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בירושלים בשנת 1957. אבי יליד ירושלים ואמי ניצולת שואה מהונגריה, עלתה לבדה לארץ ישראל עם עליית הנוער והכירה את אבי במסגרת הצבא וזו הייתה גאווה אמיתית. נולדתי בירושלים במושבה הגרמנית, שהייתה מרחק קצר מחומת העיר העתיקה כשירושלים הייתה מחולקת לשניים. בשנות ילדותי נהגנו אמי ואני לטייל ולהגיע עד לחומות העיר העתיקה. תמיד הייתה סכנה שאחד הצלפים הירדנים יירה בנו. תמיד קיבלנו התרעה מראש ולא נתנו לנו להתקרב, אבל זו הייתה חוויה בלתי נשכחת.

אבי עבד בסוכנות היהודית והיה ציוני ורצה להוכיח שיש קיבוץ גלויות, שהייתי בת שש החליט לעבור לשכונת עיר גנים בירושלים שהייתה מלאה בעולים חדשים שרק הגיעו לארץ. אני לא הבנתי למה עברנו, הלכתי לבית ספר בכיתה א' עם חברים חדשים שלא תמיד הבנתי את תרבותם. רובם היו ממשפחות מרובות ילדים. אנחנו היינו שני ילדים במשפחה, אני ואחי צביקה, ונהנינו לראות את סגנון החיים החם של שכננו והפכנו להיות כמשפחה. עזרנו להם להיקלט בארץ ולמדנו מהם איך להכין אוכל טעים. אני כילידת הארץ, לימדתי עברית את שכני המבוגרים ונהניתי מאוד והרגשתי שאני תורמת מאוד לחברה.

אחת מחוויות ילדותי היא מלחמת ששת הימים. ימים רבים לפני המלחמה מלאנו שקים עם חול. השקים נועדי כדי להגן על ביתנו. לא היה לנו מקלט, כל השכנים בבניין באו לעזור למלא את השקים בחול כדי להגן על הבית. עבדנו קשה מאוד ולא אשכח את הרגע שאמרו לנו שאין לנו זכות להיות בבניין ושלחו אותנו למקלט סמוך שם ישבנו כולנו שישה ימים עם חוויה עוצמתית של ניצחון. אבי שירת באותה עת במילואים, הגיע ביום האחרון, ניכנס למקלט כולו מלא אושר וצעק "הכותל בידינו". לאחר שישה ימים של שהות במקלט וסיום מלחמת ששת הימים יצאנו החוצה לחופש. התרגשתי מאוד וכך הסתיימה לה תקופה שחרוטה בזיכרון ילדותי.

בשכונת ילדותי התגוררנו כולנו בשכנות טובה. נהגנו לשחק מחבואים, תופסת, שבע אבנים, מחניים, קלאס ועוד … מאוד אהבתי להתגורר בחברה כזאת טובה. בשכונה הכרתי את לבעלי בעתיד, סבא אדגר. אני הייתי בת שבע ואדגר בן שמונה וחצי .לימים עברנו דירה והתגוררנו כל אחד באזור אחר. נפגשנו שוב בתיכון ואז הסיפור היה לאהבה גדולה. לאחר שהשתחררנו מהצבא נישאנו והבאנו לעולם את כל משפחת רביב היפה.

הזוית האישית

הנכד נעם: היה לי מאוד כיף לבלות עם סבתא בתוכנית. שמחתי מאוד לדעת עוד דברים על הילדות של סבתא. כייף לבלות עם סבתא זמן איכות. בנוסף למדתי המון על עברה של משפחתי ושל מדינת ישראל.

סבתא מימי: מאוד נהניתי להיות במחיצתך, את נכדה אנושית, רגישה ואוהבת, מתחשבת בכולם. גאווה אמיתית. אהבת לשמוע את הסיפורים. אני אוהבת לפנק אותך בכל ולדעת שטוב לך. אוהבת אותך ממש ורוצה לראות אותך רק שמחה ומאושרת.