מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותו של סבא מרדכי סולומון והקמת מושב גיאה

סבא מרדכי סולומון והנכד גיא.
סבא מרדכי סולומון בן 3.
הקמת מושב גיאה והחיים במושב בשנות ה - 50

הקדמה

נולדתי באוקטובר 1948 בקיבוץ יגור, לאבי יוסף ולאימי רבקה שלמון. שניהם עלו מהונגריה מבודפשט עיר הבירה של הונגריה, אחרי מלחמת העולם השנייה.

הורי עלו לארץ באניית מעפילים מספר חודשים לפני שנולדתי. כשהגיעו לישראל, לקחו אותם לישוב נשר ליד חיפה. אבא שלי עבד בנמל חיפה, ולאחר כמה חודשים הורי עברו לקיבוץ יגור שם נולדתי. אבי עבד בקיבוץ במספוא. העבודה במספוא הייתה הכנת מזון לבעלי חיים. אבי היה קוצר את המספוא ומביא אותו לרפת. הורי עלו לארץ חסרי כל, רק עם מזוודה אחת עם בגדים. כשנולדתי המיטה שלי הייתה ארגז של תנובה מעץ. מיגור עברנו לקיבוץ שומרה.

הקמת מושב גיאה

ההורים שלי יחד עם קבוצה של הונגרים שהיו בקיבוץ שומרה, חיפשו מקום להתיישב בו, מקום לא הררי שמתאים לחקלאות. הסוכנות היהודית שלחה אותם למושב גיאה בחוף אשקלון. מושב גיאה היה לפני כן כפר ערבי שנכבש ונקרא "אל ג'יאה". במושב גיאה גדלתי ואני גר שם עד היום. ההורים שלי היו חקלאים, היה להם משק בו הייתה רפת שהתחילה בארבע פרות וסוס שקיבלו מהסוכנות, וגדלה לרפת גדולה בשנות השישים. ברפת עבדנו הורי ואני. אחי חיים, נולד ארבע שנים אחרי, אבל הוא לא אהב לעבוד במשק. בבית דיברנו הונגרית, זו הייתה שפת האם שלי, ועברית למדתי בגן ובבית הספר. ההורים לא למדו עברית.

תמונה 1
סבא מרדכי עם אחיו חיים ואביו יוסף בדרך לבית הספר.
תמונה 2
סבא מרדכי בן שנתיים עם אימו רבקה

ילדות במושב הבית היה קטן עם שני חדרים ומטבח קטן. השירותים והמקלחת היו מחוץ לבית בצריף פח ובו היה בור ביוב שחפרו לבד. לא הייתה מערכת ביוב עד שנות השישים. המים במקלחת היו מתחממים במתקן נפט, לא היה דוד שמש, והיינו מתקלחים פעם בשבוע.

בית הספר היה רק לילדי המושב, בכיתה היינו בין  15-17 תלמידים ומורה אחד לימד את רוב המקצועות. למדנו טבע, חקלאות, חשבון, ספרות, לשון והיסטוריה .לא היו שיעורי ספורט אנגלית ואומנות. בזמנו שחקנו משחקים משונים כגון: קאובויים נגד אינדיאנים, כדורגל, תופסת ומחבואים, גולות וגוגואים שהיו הגרעינים של המשמש. הפרס למנצח היה כסף מפקקים שלחצנו והפכנו למטבעות.

בתיכון למדתי בכפר סילבר מכיתה ט'. כפר סילבר הוא בית ספר חקלאי. בכיתה י' נשרתי מבית הספר ועבדתי עם אבי ברפת. כשהתבגרתי, פעם בשבוע נסענו לראות סרט באשקלון בקולנוע, באוטובוס. האוטובוס היה עובר  פעמיים ביום בשש ובעשר. לפעמים הינו מפסידים את האוטובוס כדי להספיק לראות את הסרט עד הסוף. ביסודי ראינו סרטים במושב.

עזרתי להורים שלי בעבודות החקלאות, להביא חלב למחלבה בסוס ועגלה. הייתי מעמיס מכלי חלב שחלבנו ביד ואחר כך במכונה. בכל מיכל היו 30 ליטר. הייתי מעמיס אותם לבד על העגלה מגיל 12. הייתי גם מאכיל את חיות המשק.

תמונה 3
תמונה מתיכון כפר סילבר. סבא מרדכי למטה בצד ימין

צבא בגיל 18 התגייסתי לצבא לחיל השריון. הייתי בגדוד חרמ"ש, נלחמתי בכל מלחמות ישראל: במלחמת ששת הימים 1967, מלחמה בה נלחמנו מול המצרים וניצחנו תוך 6 ימים.  במלחמת ההתשה בשנת 1969 מול המצרים על התעלה, ובמלחמת יום כיפור בשנת 1973. מלחמת יום הכיפורים הייתה אחת הקשות מול סוריה ומצרים. נהרגו בה הכי הרבה חללים והיו בה הרבה פצועים. לאחר מכן נלחמתי במלחמת לבנון בשנת 1982. במילואים שרתי בסיני יצאתי ללא שריטה מכל המלחמות, אבל איבדתי חברים.

תמונה 4
לאחר מלחמת יום הכיפורים

אהבה

בשנת 1974 הכרתי את סבתא אגי ז"ל. חבר הכיר בינינו, היא הייתה אחותה של אשתו. התחתנו אחרי חצי שנה בשנת 1975. התחתנו באולם קטן באשקלון בשם שימשון. בחתונה היו 200 אנשים וסבתא הייתה הכלה הכי היפה בעולם. אחרי החתונה עברנו לאשדוד ושם נולדה ביתי הבכורה שושנה על שם סבתי רוזה בשנת 1976.

תמונה 5
סבא אברהם וסבתא אגנטה בחתונתם

עבדתי בבית הזיקוק באשדוד ואחרי 7 שנים חזרתי למושב. בשנת 1980 נולדה ביתי האמצעית, עינת ובשנת 1986 ביתי הקטנה ריקי.  סבתא אגי עבדה בגן במושב. בנותי גדלו במושב, למדו בבית ספר קיבוצי בניצנים ובתיכון בשער הנגב. גידלנו אותם כמושבניקיות, יצאנו להרבה לטיולים ולים. שלושתן התחתנו והיום יש לי 8 נכדים ונכדות. אשתי נפטרה בשנת 2009 ממחלת הסרטן, ואני מתגעגע אליה מאוד. היום אני פנסיונר, למדתי לבשל ואני מבשל לכל המשפחה מאכלים הונגרים שהם אוהבים, מבקר את הנכדים משחק איתם ואוהב לבלות איתם. רוכב על אופנים, עושה הליכות בים ואוהב קולנוע וטיולים בארץ.

הזוית האישית

סבא מרדכי: היה לי מעניין ושמחתי לבלות זמן איכות עם גיא. נזכרתי בדברים מהילדות שכבר שכחתי מזמן. גיא: היה לי כיף ומעניין מאוד. היה כיף לבלות זמן איכות עם סבא. למדתי איך סבא חי פעם וכמה שונים החיים שלנו מהחיים שלו.

מילון

מספוא
מספוא הוא כינוי כללי למגוון גדול של מיני מזון הנאכלים על ידי בהמות אוכלות עשב.

ציטוטים

”סבתא הייתה הכלה הכי היפה בעולם“

הקשר הרב דורי