מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של רחל חננאל (גול)

אני וסבתי
חמישה דורות
העליה לארץ וההתאקלמות

נולדתי בשנת 1948 בעיר ארט באפגניסטן בת שנייה במשפחה אחרי מספר לידות שקטות (בגלל שבאפגניסטן באותה תקופה לא הייתה רפואה מתקדמת) להורי יפה וישר גול שהתחתנו בגיל מאוד צעיר – אמא הייתה בת 15 ואבא בן 17 שהוא כבר היה סוחר מאוד מצליח ומאוד ממולח – הורי היו בני דודים כמקובל באפגניסטן. גרנו בשכונה אחת כל המשפחה הכולל צד אבי וצד אמי. הייתה לנו חצר מאוד גדולה שבה גרנו בשכנות עם הסבים והסבתות והדודים והדודות.

נולדתי בבית בכריעה. אמי קיבלה צירי לידה באה מיילדת הביתה (אחת מקרובות המשפחה) וכרתו בור בחצר הבית ואז אמי הייתה צריכה ללחוץ בכדי שאני אצא לאוויר העולם. ינקתי עד גיל שלוש שעלינו לארץ.

עלייה

בשנת 1950 בעקבות מלחמת השחרור החלטנו על עלייה לארץ ישראל כי היינו מאוד נרדפים כמו כל היהודים בגולה על ידי המוסלמים.

אנחנו המשפחה היינו פחות נרדפים כי סבא רבא שלי מצד אמי היה ראש העיר, והתייחסו אלינו בכבוד. אבל בכל זאת לא סמכנו על הגויים וברחנו מאפגניסטן לפרס, כי שליחי העלייה היו רק בפרס. אז ברחנו באישון לילה, עזבנו את כל רכושנו, אמי הייתה בחודש התשיעי להריונה וילדה את אחותי טובי בבית חולים בפרס. ואז שליחי העלייה עזרו לנו לזרז את תהליך העלייה (כל התהליך היה בחשאי). כמו שזכור לי ארגנו לנו משאית באישון לילה  עם כל מה שהיה לנו והגענו לשדה התעופה, עלינו למטוס בדרכנו ארצה עם הורי שהיו בשנות העשרים לחייהם, שלושה ילדים קטנים ועם סבא וסבתא מבוגרים יצאנו לדרך בשנת 1951 בחודש אוקטובר הגענו לשדה התעופה לוד. שם חיכו לנו שליחי הסוכנות וקיבלו אותנו בברכה ולכל הילדים שהגיעו התיזו די.די.טי (נגד כינים) בראש עם מיכל שבחיים לא אשכח אותו למרות שהייתי רק בת שלוש זה היה ממש מפחיד. הגענו לארץ למעברה "שער עליה" והיו שם מיטות סוכנות ומזרנים דקים מאד ומזג האוויר היה גשום מאד זה היה בזמן הגשם הראשון (היורה) והגשם כיסה אותנו וכולנו היינו רטובים!!!

לאחר חודש במעברה, דוד שלי מצא לנו דירת חדר בתל אביב בשכונת שפירא, מאוד קרוב למשפחתנו שכבר הגיעה לארץ כמה חודשים לפנינו. בשכונה שגרנו רוב השכנים היו עולים חדשים ממקומות שונים. חלק היו מפולין, חלק אחר היו מתורכיה, וחלק אחר הגיע מיוון. הייתה חברותה מאוד נעימה, כי כולנו היינו באותו מעמד. כולנו עמדנו בתור ארוך מאוד, בכדי לקבל פנקס עם שוברים שכולל בתוכו כיכר לחם שחור או לבן אחיד, ביצים, שמן, קמח לבן, מלח ומרגרינה.

בתחילה, אבי עבד באיסוף זבל, ואמי ניקתה משרדים. לאחר תקופה מסוימת, אבי עבד במחלבות תנובה עד שנות השבעים.

הייתה לי ילדות מאוד יפה. הסתפקנו במועט והיינו מאושרים.

חמישה דורות

תמונה 1

הזוית האישית

נדב: "היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתי ולראות אותה עוד 50 דקות בשבועיים בנוסף. הייתי רוצה לאחל לסבתי המון הצלחה, בריאות, שמחה וחופש."

סבתא רחל חננאל: "היה לי כיף לעבוד עם נדב, נכדי היקר. אני מאחלת לנדב המון הצלחה, בריאות, אושר ואהבה. נזכה לשנים רבות ביחד."

מילון

ואהבת לרעך כמוך
שתאהב כל אחד כמו שאתה אוהב את עצמך. אהבת אדם.

ציטוטים

”"נשמה שלי" “

”"אהוב שלי"“

הקשר הרב דורי