מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של רבקה ריקי שושנה הנדל לבית ויצמן

רבקה ורועי בפרויקט הקשר הרב דורי
פורים בגן של רבקה.
סיפור ילדותה של רבקה בחדרה וחולון.

קוראים לי רבקה לבית ויצמן הורי ניצולי שואה.

אבי נולד בפולין ואימי נולדה בהונגריה, הורי נישאו בפעם השנייה לאחר סיום המלחמה. אבי איבד את בנו שהיה אז בן 7 ונקרא יעקב ואת אשתו הראשונה. לאחר המלחמה הורי נפגשו בבית החלמה בגרמניה ונישאו שם. אחי יעקב נולד לאחר מכן. הורי עלו ארצה בשנת 1949 וגרו בחדרה.

נולדתי בתאריך 11/2/1950 במחנה עולים-חדרה שנקרא אגרובנק. המחנה הזה היה מחנה אוהלים וגרנו באוהל 4 נפשות: אחי, אימי, אבי ואני. אבי עבד בתל אביב והיה מגיע בסוף שבוע הביתה. בגיל 3 חודשים עברנו לחולון לשכונת מפדה אזרחי. השכונה הייתה בנויה מדירות דו משפחתיות כל דירה הייתה בת שני חדרים מטבח, שירותים וגרנו 4 נפשות בדירה. לאחר כמה שנים הרחבנו את הבית ועוד חדר נוסף, מרפסת, סלון, חדר אוכל צמוד למטבח וחצר יפה עם עצי פרי ופרחים.

זכורה לי ילדות מאוד יפה, הורי אהבו מאוד לארח. בכל שבת היו מגיעים חברים והורי היו עורכים שולחן מלא. במהלך הארוחה היו מעלים זכרונות מהשואה אבל רק את הדברים המשעשעים, אני ואחי היינו תמיד מאזינים לסיפורים.  בשכונה גר בן דוד של אבי ומשפחתו, איתם נהגנו לחגוג את החגים. בילדותי הייתי ילדה יפה אימי הייתה תופרת לי שמלות יפות וכל החברות שלי קינאו בי.

בגיל 4 הלכתי לגן בשכונה ליד הבית, זה היה בתוך צריף פרטי. זכור לי שבחורף כשהיה קר מאוד היינו נכנסים לגן ,חולצים נעליים ונועלים נעלי בית. בגיל 5 עברתי לגן עירוני שהיה מול ביתי. למדתי בבית ספר יסודי גאולים, זכור לי שאני וחברותיי היינו מאוד מאוד מגובשים ועד היום אנחנו בקשר. המורות היו מבוגרות ומורות הגיעו מאירופה, היו להם שיטות הענשה מאוד לא נעימות מתוכן להכות ילד בסרגל או למשוך באוזן.

חג פורים בגן הילדים

תמונה 1

כיום אני בת 68 פורשת לגימלאות אחרי 35 שנות עבודה בתור מזכירה בכירה בהנהלת רשת עמל. אני אמא לשלושה ילדים שתי בנות ובן, גאה מאוד להיות סבתא לחמישה נכדים מקסימים.

הזוית האישית

נהנינו מאוד לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

אגרובנק
בית העולים בחדרה.

ציטוטים

”"נפגשנו עם המשפחה כל שבוע"“

הקשר הרב דורי