מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי שרה, ע"ש סבתי, שרה. נולדתי בישראל, תל אביב.

נולדתי בשכונת פלורנטין היהודית בתל אביב, היו 2 חדרים בבית. בישלו במסדרון על פרימוס בפתילה, התקלחתי במקלחת משותפת עם עוד 2 שכנים או עם אחותי בחדר בתוך גיגית גדולה, עשו את הכביסה בחצר הבית, בשכונה כי לא היו כבישים ומדרכות, נסענו באוטובוס לים תל אביב, בית הכנסת שאליו הלכתי היה בית כנסת שכונתי ובנוסף למדתי בבית ספר דתי שבו גם התפללתי ולמדתי כתלמידה דתייה. בזמן הולדתי היה צנע וחילקו תלושים לכל משפחה ע"פ מספר הנפשות של המשפחה כדי לקבל מצרכים בחנות המכולת. ולפעמים השכנים היו מתחלפים ביניהם במצרכים. ביום יום אכלתי עוף, כבד, מרק, ירקות וסלט. בימי שישי – שבת היינו אוכלים דגים, בשר, תפוחי אדמה, מרק ולפתן.

הייתי נפגשת עם חברות בצופים ובבתים של החברות. היינו קונים בשוק הכרמל או בשוק שהיה ברחוב שבזי. היינו קונים לחם, מרגרינה, גבינה, ירקות, עוף, פירות, בשר, קמח וסוכר. בנוסף היינו קונים נעליים, בגדים, כובעים, צעיפים וסבון. היה גם עגלה שבה מכרו קרח ונפט לחימום הבית וחימום מים.

החברות שלי היו מבית הספר שבו למדו רק בנות, בית ספר דתי לבנות. גאולה, לבנה ומרים. גאולה ולבנה גרו בשכנות ומרים גרה בבית שלנו. המשחקים שהיינו משחקות יחד היו חבל, קלאס, 5 אבנים, תופסת, מחבואים וקלפים. בשעות הפנאי שלי הייתי הולכת לספרייה, מנגנת על פסנתר בקונסרבטוריון והולכת לצופים.

בית הספר שבו למדתי היה בית ספר "לבנות יחיאלי". המקצועות שלמדתי היו תורה, חשבון, עברית, ספורט, תפירה, חקלאות, גאוגרפיה, היסטוריה, אנגלית, ערבית, ציור ובישול. יחסיי עם המורה היו של כבוד והקשבה. במידה ותלמידה הפריעה שלחו אותה למנהלת ואז היה צורך להביא את ההורים לשיחה. לפעמים נתנו עונש לא לבוא לבית הספר כמה ימים. התלבושת האחידה הייתי חולצה לבנה עם שרוול ארוך, חצאית מתחת לברך ובשיעור התעמלות היינו צריכות ללבוש מכנס התעמלות ומתחת מכנס ארוך.

היו טיולים בארץ. למשל: למצדה, לירושלים, לעין גדי, חיפה ועוד…

היה את המורה לתנ"ך מלכה שהייתה חשוכת ילדים ולכן כל כך אהבה את מקצוע ההוראה ואת הילדים בכיתה כילדים שלה. אני כתלמידה אהבתי את כל המקצועות. בבית הספר היה חדר אוכל. המאכל האהוב עליי בתקופת הילדות היה כבד עם בצל וצ'יפס.

למשפחה שלנו היו הרבה מאוד ממתקים כי אבי עבד במפעל "עלית" וכל יום שישי הוא היה מביא על האופניים שלו ארגז ממתקים וכל החברות שלי היו באות בשבת אחרי הצופים לאכול ממתקים ועוגות שאמא שלי אפתה.

תנועת הנוער שבה הייתי נקראה תנועת הצופים שבט דתי. היינו נפגשים ביום שלישי לפעולה וביום שבת מסדר ולאחר מכן פעולה, הבנים לחוד והבנות לחוד. לאחר מכן הלכנו ברגל לשוק בצלאל לאכול פלאפל ומכיוון שבשבת אי אפשר לקחת כסף ביום שישי כל הבנות היו מביאות אלי כסף בשביל הפלאפל ואבי היה משלם למוכר הפלאפל שהיה שכן שלנו.

הטיולים בצופים היו חוויה של לישון על סדין וכרית מהבית באוהלים, לעזור במטבח לבשל את האוכל בסירים ענקיים, לטייל ולבנות מבנים מסנדות.

המוזיקה שהייתי מאזינה אליו היה מוזיקה קלאסית, מוזיקה באיטלקית, צרפתית ואידיש. הריקודים שהיינו רוקדים פעם היו טנגו, סלו, צ'ה צ'ה צ'ה, רוק אנד רול וולס. הזמרים והלהקות שהיו מפורסמים פעם הם פולאנקה, הביטלס, אריק איינשטיין, אריק לביא, אורי זוהר. היינו נוהגים לרקוד בחתונות עם אבי, בצופים ריקודי עם.

אמצעי הבידור שהיו אז הם לונה פארק, גן חיות, קרקס והצגות. אמצעי התקשורת שהיו אז הם טלפון, רדיו, פטפון, מכתבים, שירות דואר וטלגרמות. אנשים היו מבלים את זמנם הפנוי בחוף הים בקיץ, בסרטים, בבילויים עם המשפחה וחברים. היינו מבדרים את עצמנו וחברינו בשירה, בריקודים, במשחקי קלפים, לסרוג ויציאה לגינה.

הקשרים בין גברים לנשים נוצרו בשידוך כשההורים משני הצדדים הכירו אחד את השני וכך הכירו בין הילדים, פעם היו מחזרים על ידי משלוח פרחים, מכתבים והיכרות של המשפחות והחברים. לא היה שום סוג של אינטימיות אלה חיזור בדיבור או מקסימום החזקת ידיים. אופי היחסים בין ההורים לילדים הייתה אהבה גדולה, המון ביקורים למשפחה הנמצאת רחוק, יציאה לים, להצגות באידיש כדי שאלמד את השפה. היה אפשר לדבר עם ההורים על הפעילויות בבית הספר, על הצופים, על חברות.

הוריי היו מעורבים בחיי ברמה גבוהה, הם היו משתתפים באירועים של בית הספר, אבי היה כהן ובא בחגים לבית הספר ועולה לתורה ומברך את כל התלמידות של בית הספר.

יש לי 3 ילדים מהאב עמיצור חיימובסקי, שמם: שי, שירלי וגיא. לשירלי יש 4 ילדים (יובל, ליאור, אורן וגלי), לשי יש 2 ילדים (גל ונוגה), לגיא יש 3 ילדים (עומרי, ארז ואלון). ילדיי גרים באבן יהודה. שירלי היא סטודנטית להוראת מתמטיקה, שי הוא עורך דין וגיא מאמן כדורסל.

הזוית האישית

גלי: בזמן התכנית אני למדתי המון דברים על סבתי שלא ידעתי, על חייה בילדות ועל השכונה שפעם התגוררה בו, ומאד נהניתי להיות אתה בתכנית.

סבתא שרה: מאד נהניתי לבלות עם נכדתי גלי, בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר. הטיול המשותף שלנו למחוזות ילדותי ריגש אותי והבילוי עם נכדתי היה מאד מיוחד.