מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של סבתא רותי הנפלאה

קורל וסבתא רותי
סבתא רותי בת 5, ישראל, 1955
סבתא רותי מספרת היסטוריה: מהפרהוד בעיראק ועד לחיים במעברה

שמי קורל, אני משתתפת עם סבתי רותי בתכנית הקשר הרב דורי, ומתעדת את סיפור משפחתה של סבתא ואת זכרונותיה.

משפחתה של סבתא רבתא רחל ז"ל נכחה בפרס כאשר סבא רבא חיאוי ז"ל חצה את הגבול מן העיר בצרה לעיר עבאדאן, שם הכיר את סבתא רחל ז"ל. השדכן היה אח של סבתא רבתא ששמו עזיז מתרגם ז"ל. החיים בעיראק היו די טובים לעם העם היהודי בתקופה ההיא והייתה פרנסה טובה ליהודים. סבא רבא חיאוי ז"ל בעיראק עבד כחייט. סבא רבא היה יתום מאב, אביו ניפטר בעודו ברחם אימו. הוא התמודד עם קשיים רבים בילדותו ובנערותו. אמו רגינה ז"ל התחתנה שוב עם גבר שהייתה לו בת מנישואיו הקודמים, לבת קראו נעימה. החיים עם האב החורג היו לו בלתי נסבלים, נולדה לו אחות חדשה בשם גאולה (לימים אמו של המעצב הבינלאומי רונן חן). היחסים בין האחים היו טובים מאד.

סבא רבא נאלץ לעזוב את אמו ומשפחתו ועבר לגור בביתו של דוד בשם אהרון סאודאי. למשפחה החדשה היו עשרה ילדים. הדוד אימץ את סבא כמו אחד הילדים שלו. סבא עבד כחייט. את כל משכורתו העביר לדודו אהרון ז"ל.

בשנת 1941 התחלפה הממשלה בעיראק. הממשלה החדשה הזדהתה עם הנאצים. בערב שבועות התחיל ה"פרהוד" בעיראק, בעיקר בעיר בגדד. הכל התחיל על רקע אנטישמי. רבים מהיהודים היו משכילים, בעלי עסקים, חשבים, בנקאים, מוזיקאים ועוד, כולם בעלי תפקידים גבוהים בממשלת עיראק. במהלך הפרהוד שדדו אותם, בזזו, אנסו את הנשים, הורידו אותם מהאוטובוסים ושחטו אותם. ואת חלקם הרגו סתם כך, ברחוב.

מקרה שקרה  לסבא חיאוי ז"ל

יום אחד סבא חיאוי ז"ל נסע באוטובוס. השוטרים החליטו לעצור את האוטובוס ואמרו: "כל מי שיהודי באוטובוס, יצא החוצה". בעודם יורדים החוצה, סבא החליט להישאר באוטובוס. הוא היה שחום עור ולא נראה כלל יהודי. כל מי שירד מהאוטובוס נהרג באותו רגע. באותה תקופת הפרהוד פיטרו את היהודים ממקום עבודתם, לא הייתה להם פרנסה. יש לציין שחלק מהמוסלמים כן עזרו ושמרו על  היהודים.

סבתא רבתא רחל ז"ל

חלק מחייה חיה סבתא רבתא רחל בפרס. בנערותה עבדה בסופר גדול שהיה בבעלות אנגלים, לכן שלטה היטב בשפה האנגלית. היא שלטה גם בשפה הערבית והפרסית. לימים למדה גם את השפה העברית. סבתא רחל ז"ל הייתה בת של חביבה ויעקב מתרגם ז"ל. אמה התעוורה בגיל צעיר וכל האחים דאגו לפרנסת המשפחה. אביהם לא חי איתם, לימים גילו שהיה במחתרת היהודית.

באותו זמן לעיראקים היו רשימות של יהודים המיועדים להיתלות, להירצח וכו', שמו של סבא רבא יעקב היה ברשימה. כשאבא של רחל ז"ל – יעקב ז"ל – יצא לטייל עם אחותה בשם פלורה כשהייתה בת 10 בערך, עצרו אותו ועוד מספר יהודים והכניסו אותם לחדר והרגו אותם. הילדה פלורה ז"ל נשארה בחוץ. אחיה עזיז ז"ל אסף אותה הביתה.

לסבתא רבתא רחל וסבא רבא חיאוי נולדו שני בנים בעיראק, שמם יעקב ויצחק. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1951 במסגרת העלייה הגדולה מעיראק. בתחילה הם שכנו במחנה אוהלים בעתלית. לאחר שהייה קצרה עברו למעברת אוהלים ביקנעם ומשם עברו למעברת-פג'ה ליד פתח תקוה, גם שם שכנו באוהלים. בישראל נולד הבן אהרון, שנקרא  על השם הדוד אהרון. זמן קצר לאחר מכן עברו לצריף דו – משפחתי מספר 69, שם נולדה סבתא רותי בשנת 1955.

במעברה חיו בעיקר עולים חדשים שעלו בשנת 1951 מעיראק וקצת עולים מארצות אירופה. המעברה הייתה עם הרבה צריפים קטנים שהכילו משפחות ברוכות ילדים. השירותים היו בחוץ, לא הייתה אסלה בשירותים – היה בור. הייתה עזרה הדדית בין כל העולים. גני הילדים ובתי הספר במעברה היו ממלכתי דתי, משם שאבו את האהבה לתנ"ך.

בשנת 1959 המשפחה עברה לרמת -חן (שכונה ברמת -גן) ואז נולדה למשפחה בת נוספת בשם חוה. את הילדות עברה סבתא רותי עם אחיה ברמת חן. עד גיל 5 הייתה בבית עם אמה, לא הייתה אפשרות לשלוח את סבתא לגן פרטי. רוב המשפחות בשכונה היו ברוכות ילדים, האב היה עובד והאם הייתה עקרת בית המגדלת את ילדיה. סבתא הייתה בגיל 5 בגן חובה בשכונה. בגיל 6 עברה ללמוד בבית ספר יסודי רמת חן. ברמת חן היו משפחות יוצאי אירופה שבהן לכל משפחה היו ילד אחד עד שני ילדים. הייתה להם אפשרות להשתתף בחוגים. היה פער חברתי גבוה בין יוצאי אירופה לבין יוצאי ארצות המזרח:  עיראק, תימן, מרוקו וכו׳.

הילדות של סבתא רותי עברה עליה בעיקר במשחקים חברתיים ברחוב. המשחקים היו גוגואים, גולות, גומי, קפיצה בחבל, אופניים ועוד. בשגרה היו הולכים לבית ספר. בבית הספר בבוקר היה  מסדר בו כל הכיתות עמדו טורים-טורים. על המדרגות עמד מנהל בית הספר ותלמיד תורן היה קורא פרק בתהילים. בזמן ההפסקות שיחקו  במשחקים מאולתרים שהמציאו במקום. בצהריים הייתה מסעדה בה התלמידים היו אוכלים צהריים. במסעדה היה תורן שבועי מכיתות ו׳ שלמד ועזר בהכנת האוכל, עריכת השולחנות ובהגשת האוכל. זה היה חלק משיעור תזונה. אחר הצהרים היו הילדים משחקים במשחקי רחוב. בערב הייתה ארוחת ערב – ולישון.

שבת

ביום שישי כולם היו מתכוננים לקבלת השבת, הם היו מתקלחים פעם בשבוע. בערב ערכו קידוש עם מאכלי העדה כמו קובות, אורז אדום ועוד. בשבת בבוקר כולם היו מתעוררים מוקדם ועורכים קידוש עם ארוחת בוקר שכללה ביצים חומות שהיו בתנור כל הלילה. פיתות עיראקיות גדולות, סלט ירקות, חצילים מטוגנים והרבה ירוקים על השולחן. היום זה ניקרא "סביח". בצהריים אכלו חמין שניקרא "טביט". השבת הייתה בדרך כלל רגועה ושקטה. הבית של סבתא היה קרוב לפארק הלאומי שהיום נמצא בו הספארי, כך שכמעט כל שבת היו מטיילים ושטים באגם .

חגים

ראש השנה: בראש השנה היו מבלים בבתי הכנסת, עורכים קידוש עם מאכלים מתוקים ומאכלי ברכות כמו ראש דג, רימון, תפוח בדבש וכו'.  יום כיפור היה יום קדוש, שקט. המבוגרים צמו ושהו בבתי הכנסת. בחג סוכות כולם היו בונים את הסוכה לבד: אוספים עצים, סכך, קישוטים לסוכה עושים לבד. מעטפת הסוכה הייתה מבדים ושמיכות שנאספו בבית. חנוכה היה חג האור, בו הדליקו נרות צבעוניים ואכלו מאכלים מטוגנים. בטו בשבט היו מקדשים ואוכלים פירות יבשים. בחג פורים כולם היו מתחפשים בתחפושות שההורים היו תופרים בבית ומביאים משלוחי מנות אחד לשני. היה מנהג בבית הספר לעשות צעדה לאורך הרחובות בשכונה, כל כיתה הייתה מתחפשת בתחפושת אחידה ויוצאים לתהלוכה בשכונה, בעוד כל האנשים בשכונה היו צופים מהצד. בפסח ערכו ניקיון יסודי של כל הבית לחג, היו מתכוננים שבועות מראש, קנו מוצרים אך ורק כשרים לפסח. סדר פסח היה סביב שולחן עם כל  בני המשפחה. ביום העצמאות היו יוצאים לרחובות, כולם שמחים לקראת החג. היו זיקוקים, ריקודים והנפת דגל המדינה. בל"ג בעומר כל הילדים אספו עצים למדורה. היה הרבה שטח ושדות לעשות את המדורות. הילדים וההורים הביאו תפוחי-אדמה והכינו את כל האוכל במקום. בחג השבועות כולם לבשו לבן, הביאו ביכורים בסלסלות מקושטות שהכינו בבית. בערב ההורים היו בבתי הכנסת ולאחר מכן קידוש. לא היו אוכלים מאכלים חלביים כמו היום. בחג עצמו בבוקר היו אוכלים קאהי- מאכל דומה למלאווח ומעל זורים עליו סוכר או דבש, את הבצק היו מכינים במקום.

שושלת המשפחה

סבא רבא יעקב מתרגם ז"ל. סבתא רבתא חביבה מתרגם ז"ל.

הילדים של סבתא חביבה ויעקב ז"ל: סבתא רבתא רחל ז"ל, עזיז ז"ל, פלורה ז"ל ואברהם שיבדל לחיים ארוכים.

הילדים של סבתא רבא רחל וחיאוי ז"ל: יעקב, יצחק, אהרון, רותי וחוה.

הילדים של סבתא רותי וסבא יוסי: יניב, ערן (אבא שלי), איתן ואלה.

הנכדים של סבתא רותי וסבא יוסי: קורל ,אוריאן, ליאב, נועם, נדב, שקד, אריאל.

הזוית האישית

קורל: זכיתי לקבל זמן איכות עם סבתא שלי, למדתי דברים רבים על הילדות של סבתי ועל ההיסטוריה של משפחתי שלא ידעתי עליהם קודם ושכנראה לא הייתי נחשפת אליהם אילולא התוכנית. היה לנו כיף גדול לעבוד יחד. אנחנו מאחלות אחת לשנייה להיות מאוחדים תמיד כמשפחה, לאהוב ולהוקיר את העבר ההווה והעתיד יחדיו.

מילון

פרהוד
הפירוש: הפרהוד הוא ביטוי הנגזר מהשפה הערבית, פירושו הוא הפחדה ברוטלית. הפרהוד הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א 1-2 ,ביוני 1941 בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000 . הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. במהלך ההתערבות המאוחרת של הצבא לעצירת הפרעות נהרגו כמה עשרות, עד כמה מאות, מוסלמים ולא-יהודים אחרים. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק לתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל

ציטוטים

”המעברה כללה הרבה צריפים קטנים שהכילו משפחות ברוכות ילדים. השירותים היו בחוץ “

הקשר הרב דורי