מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של סבתא עליזה

אופיר וסבתא
תוכנית הקשר הרב דורי
ממרוקו לישראל - זכרונות

סבתי נולדה ב 08.05.52 במרוקו, ועלתה לישראל כשהייתה בת שלוש.

בילדותה סבתי גרה בקרית חיים.

שמה של סבתי מצד אבא שלי עליזה. טרם נישואיה שם משפחתה היה קסלסי, לאחר נישואיה לסבי שונה שם משפחתה ללוי.

שמות הוריה יהושוע  וסטי. אביה עבד כאזרח עובד צה"ל ואימה הייתה עקרת בית.

למשפחה נולדו חמישה ילדים: סבתא עליזה הבכורה, אחריה דני שנפטר בטרם עת, כרמלה, מאיר ופנינה.

המשפחה הייתה משפחה פשוטה ומסורתית, הילדים חונכו בחינוך דתי, בבתי ספר בקריית חיים. המשפחה המורחבת הייתה מאד מגובשת ומאוחדת, וחגים ואירועים נהגו לחגוג יחד.

בימי חול לאחר בית הספר הייתה סבתא נפגשת עם חברותיה, ומשחקת במשחקי התקופה:  קלפים, דוקים, חמור חדש, חמור ארוך, מחבואים, קלס, גומי וסבתא סורגת.

סבתא וחבריה מאוד אהבו לשחק זה עם זו, הם בילו הרבה מחוץ לבית "בשכונה", נפגשו אחר שעות בית הספר, ובשבתות ושיחקו יחד כל השכנים מכל הגילאים.

בימי שישי ושבת הבילוי היה סביב בית הכנסת, ולאחריו הייתה סבתא נפגשת עם חברות, כדי להיות ביחד ולשחק. בצאת השבת אהבה להקשיב עם חברותיה למוסיקה.

חלק גדול מילדותה קשור לבית המסורתי בו גדלה, חיים משבת לשבת, ומחג לחג בהתרגשות רבה.

ראש השנה היה מלווה בהכנה, ובכתיבה של כרטיסי ברכה, לכל המשפחה והחברים. בסוכות בניית הסוכה והכנת כל קישוטיה, שהיו במסגרת המשפחה.

בחנוכה הייתה ציפייה והתרגשות גדולה, מקבלת דמי חנוכה וממשחק ה"פורפרה" (סביבון עם חוט), שהיו מכינים לבד בבית, בדרך כלל מבקבוק פלסטיק.

בפורים התחפושות נעשו בבית בתפירה ואלתור.

בפסח העיסוק בטיהור הבית מחמץ, היה משימה שכול המשפחה לקחה בה יד.

גלגולו של חפץ

חפץ משמעותי שעובר במשפחה, וקשור לחגים, הוא כוס של אליהו הנביא, כוס גבוהה מזכוכית, עם שלושה פסי זהב. הכוס בת 100 שנה לערך, והיא משמשת את המשפחה כל שנה, רק בליל הסדר, בקידוש, ואחר כך משאירים את הכוס לאליהו הנביא. הכוס עברה מדור לדור כבר ארבעה דורות.

החפץ מעורר התרגשות, זיכרונות ילדות וגעגוע להורים של סבתא שנפטרו. סבתא היא הבת הבכורה, ולכן קיבלה את הכוס לאחר שהוריה נפטרו, הכוס שמורה במזנון בביתם של סבא וסבתא.

כוס אליהו הנביא העוברת מדור לדור

תמונה 1

בילדותה, סבתא אהבה לשמוע מוסיקה יחד עם חברותיה, וכך היא מספרת: "השירים מהעבר מעוררים בי התרגשות רבה, זיכרונות על הילדות, הנעורים, על המשפחה והחברים, הבית בו גרנו. השירים מזכירים להם אירועים משפחתיים, ומסיבות בבית הספר. השירים הושמעו בעבר בפטיפונים בתקליטים או ברדיו".

היא אהבה שירים אלה כי הם בעלי משמעות והן מבטאים את מה שקרה בתקופה זו. סבתא מאוד מתגעגעת לתקופת ילדותה. לחברות למשחקי הילדות, לבית הספר, והיא הכי מתגעגעת לאחיה שנפטר בטרם עת. אחיה דני ז"ל נפטר בפתאומיות. סבתא מתגעגעת לחוויות  המשותפות שלהם יחד כבני משפחה, לאח שתמיד יכלה לשוחח אתו. לחיבוק .לזיכרונות המשותפים היא האחות הבכורה ודני היה הילד השני לכן הקשר ביניהם היה חזק, ומשמעותי, הם נהגו להתייעץ אחד עם השני, ולשתף אחד את השני במה שעובר עליהם,

בשנת 1996 אחיה דני הלך לדוג עם חברים, כשהרים את החכה בכדי להטיל את הפיתיון, פגע בכבל חשמל מעליו ומיד התחשמל, לאחר מספר ימים נפטר לאחר שגופו לא עמד בפציעה. מאז כאח וכבן משפחה, הוא מלווה אותה בכל צומת בחיים, ובאירועים משפחתיים.

סבתא נישאה לסבא דב בשנת 1971, בשנת 1973 נולד אבי חזי, בשנת 1989 נולד רועי ובשנת 1995 נולדה סיוון. לסבא וסבתא שבעה נכדים.

הזווית האישית

אופיר – נהניתי לראיין את סבתא, וללמוד על העבר המרתק שלה. שמעתי סיפורים שלא הכרתי.

מילון

פטיפון
פטיפון- מילה מצרפתית. מכשיר לנגינת תקליטים, במקומות רבים מוכר בשם גרמופון, ובעברית מקול.

ציטוטים

”השירים מהעבר מעוררים בי התרגשות רבה, זיכרונות על הילדות, הנעורים, על המשפחה והחברים, הבית בו גרנו“

הקשר הרב דורי