מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יחסי דתיים חילונים עם קום המדינה

תמונה שלי ושל הנכד שלי
תמונה ממסיבת בר המצווה של אח של עידו
חיים בהרמוניה שכנים דתיים וחילוניים

אני, ויצמן כרמלה, סבתא של עידו שמאי, נולדתי בבית חולים בקריה בתל אביב שנקרא על שם פרויד, נהגו ללדת שם נשים דתיות גם מבני ברק. נולדתי שנתיים לפני קום המדינה ב 1946. עד גיל שנתיים גרנו בתל אביב, בגיל שנתיים עברנו לרמת גן.

הסיפור שלי: כל חברי לבית הספר היסודי גרו קרוב אלי. למרות שאימי הייתה בת לאב חזן ואבי קיבל חינוך תורני, אני ושתי אחיותי קיבלנו חינוך חילוני. אימי אהבה שמלות נעימות ללא שרוולים בהתאם למזג האוויר החם בישראל. אבי שעבד ב"עלית", הלך לבית הכנסת בשישי שבת ולא הדליק אור בבית בשבת, אמר לי בגיל 5 להצטרף לחבר שלו מבית כנסת, שיש לו מכונית ובת בגילי , ולנסוע איתם לטייל בשבת ולהכיר את הארץ. אנחנו גרנו בכניסה ב', סבתי גרה  בכניסה א' והייתה דתית מאוד והשכנה שמול הדלת שלנו, גברת לנדאו הייתה גם דתית מאוד, והיו עוד שתי משפחות דתיות בכניסה א' ובכניסה ד'. היינו בסה"כ 5 כניסות- ושאר השכנים היו חילונים.

אבא ביקש ממני לכבד את סבתי ושכנינו הדתיים, ולחכות ליד קולנוע רמה כשאני נוסעת בשבת. קולנוע רמה היה קצת מרוחק מהבית שלנו, כדי לא לפגוע ברגשותיהם של הדתיים. אבי ז"ל, על אף היותו אדם דתי שלא נוסע בשבת, כן עודד אותי לטייל בארץ, ואני מוקירה לו תודה על הפתיחות ועל החינוך לאהבת האדם והארץ. שמחתי לנסוע בשבת ולטייל ולהכיר את הארץ וכך גם עשיתי עם ילדי. אבל יחד עם זאת אני מאוד מכבדת דתיים מאמינים, שמשלבים עבודה ואהבת התורה. עד גיל 5, בלי שאמרו לי ללכת לבית כנסת, רצתי מעצמי כל שבת בבוקר לבית כנסת הגדול בכיכר רמב"ם, שהיה קרוב לביתי, לשבת על בירכי סבתא שלי ולהאזין למלמולי המתפללים. בית הכנסת הגדול ברמת גן הקסים אותי ביופיו. היו לו ויטראז'ים, חלונות מצוירים יפהפיים והייתה שם מקהלת ילדים, שליוותה את התפילות. זו המקלה הראשונה ששמעתי בחיי.

לא הייתה אז טלוויזיה, אלא רק רדיו ובכל שבת בצהריים במשך שנים, אהבתי להקשיב לפרקי חזנות. גרנו מעורבים חילונים ודתיים ביחסי שכנות נהדרים. בחגים אהבתי לראות את הכובעים המהממים של שכנותי הדתיות והחילוניות, בדרכן לבית הכנסת. הסממן היחיד, שנשאר מחיי מהדת כיום הוא הדלקת נרות שבת ובערבי שבת וחג כשאנו נפגשים עם הילדים והנכדים, גם עורכים יחד קידוש

חבל מאוד, שיחסי דתיים חילונים השתנו מאז.

המסר של המבוגר באמצעות הסיפור הוא: ואהבת לרעך כמוך, ותפילה לאחדות העם.

הזוית האישית

כרמלה: רציתי לספר לעידו על השילוב של מסורת וישראליות כבית גידול.

עידו: נהנתי ללמוד על סבתא שלי ומזמן האיכות ביחד.

מילון

וויטראז'ים
חלונות מצויירים

ציטוטים

”"חיים בהרמוניה"“

הקשר הרב דורי