מאגר סיפורי מורשת

השיר בו בחרתי – יוּמַּה וִיַאבַּה. – הוי אמי ואבי!

בתימן, השיר הושר מאם לבתה כך עבר מדור לדור. כיום שר אותו הזמר התימני ציון גולן, ששר הרבה שירים אותנתיים. האמהות שרו את השיר בעיר הולדתם בתימן. האבות למדו תורה ולא עסקו  בשירי חול. השיר הושר והועבר מאם לבת בכל הדורות. שרו אותו בחינה לפני חתונה, במקווה ובכל אירוע. את השיר שרו על החיים הקשים בתימן. השיר היה מוכר בכל בית, סבתא, סבתא רבא ששרו אותו כל הזמן.

סבתא שלי היתה שרה את השיר בכל זמן אפשרי ובעיקר באירועים משפחתיים, השיר היה מצער אותה מאוד ומזכיר לה את החיים הקשים שעברה התימן. השיר מדבר על כך שכל בת שהייתה מגיע לגיל 12- 14 היו מוכרים אותה לחתן מיועד ששילם כסף בעבור הילדה וכך היו מחתנים אותם. השיר הושר לי עוד בהיותי ילדה קטנה על ידי סבתא. השיר תיעד חלק מהחיים הקשים, שלא יאומן שהיו קיימים אז.

השיר מדבר על כך שהבנות שהיו ילדות, שלא הבינו דבר ולעיתים התנגדו, אך למרות שלא הסכימו להתחתן חיתנו אותן. השיר העלה בי כאב גדול ועצב על מה שהבנות עברו אז. כיום אני משווה את חיינו בארץ ישראל כמה הם טובים ויש לנו בחירה על החיים שלנו.

השיר הזכיר לי את סבתא רבתא שלי, שלמעשה גידלה אותי, כיוון שאמי יצאה לעבוד ואת אמא שלי ואת הימים הקשים שעברו על שתיהן. השיר קצבי ומילותיו עצובות, ככה זה בשירה התימנית, שרים ורוקדים גם אם המילים עצובות. הכלים המלווים את השירה העתיקה בתימנית היו הקשה על פחים וטמבורים, אז לא היו בתימן כלי נגינה, אלא יצרו כלים ממה שהיה זמין.

מילות השיר: 

יוּמֱַּה וְיַאבַּה, – הוי אבי ואמי,

וּמַסכַאכֻּם תְּבִּעוּנִי – איך יכלתם למכרני,

בִּעוּ אַלבַּקַר וַאלגַנַם, – מכרו הבקר והצאן

וַאלמַאל יִפדִּינִי. – וכל ההון יפדני.

קַדּ זַוַּג'וּנִי – כבר השיאוני,

בֻּנַיַּה קַלבַּהַא קַאסִי – בת אשר ליבה קשה,

קַד חַמַּלַתְּנִי אלחַטַבּ – העמיסה עלי עצי ההסקה

וַאלמַא עַלַא רַאסִי. – וכד המים על ראשי.

קַד זַוַּג'וּני – כבר השיאוני,

בֻּנַיּה בִּנתּ כַבַּאזַה – עלמה בת נחתומית,

אַלְוַג'ה מִפְל אַלקַמַר – הפנים כירח

וַאלעַין גַמַּאזַה. – והעין קורצת.

יוּמַּה וְיַאבַּה, – הוי אמי ואבי,

וְמַא אַסְכַאכֻּם תּבִּיעוּנִי. – איך יכלתם למכרני.

הסיפור שלי על יאמה ויאבה

מילות השיר "יאמה ויאבה", כלומר "אמא ואבא" מדברות על ילדה צעירה בתימן שהוריה החליטו לחתן אותה לאדם מבוגר ממנה בהרבה שנים, שאינה מכירה אותו והוא שילם מוהר עבור הילדה (סכום כסף גבוה). כך לדברי אמי, שנמכרה לאדם מבוגר ממנה וזאת לאחר, שלא הייתה לה הגנה מההורים שלה, שנפטרו כמה חודשים לפני כן. אחיה הגדול שקראו לו סעדיה נאלץ לחתן את אמי ראזל.

יש לציין שהחיים בתימן היו קשים לא היה מספיק אוכל והדוד סעדיה נאלץ למצוא פתרון שבו יהיה לו פחות פה להאכיל. זה קרה לרוב הילדות שנאלצו לחתן אותן ולפתור את הבעיה הכלכלית. בשיר שאלה: אמא ואבא למה אתם מוכרים אותי? תמכרו את הבקר והעזים וכל הכסף שאתם מקבלים יהיה למחיה.

בנוסף הסתובבה שמועה בתימן שהערבים היו חוטפים את הבנות של היהודים ומאסלמים אותם (הופכים אותם למוסלמיות) ואלה היו שתי הסיבות שמכרו את הילדות. הן היו מגיעות לבתים של החתנים והופכות לרשותו של הקונה (החתן).

המשך השיר אומר: 'חיתנו אותי עם בת שליבה קשה והיא אומרת העמיסו עלי עצים ומים על ראשי בכדי להגיע להורים, להכין להם את האוכל', שזה כולל לטחון את החיטה ברחיים ולהכין מאכלים לכל המשפחה עד שהילדה היתה מגיעה לאכול היו נותנים לה אוכל ההקצבה. רוב הזמן היא הייתה רעבה – זה מה שקרה לאמא שלי.

אותה ילדה אוטומטית הופכת למשרתת של הבית החדש. תמיד כשאמא שלי שרה את השיר "יומה ויאבה", היא היתה בוכה ומקללת את תימן.

ציון גולן  שר – יומה ויאבה (קישור ליוטיוב)

הזוית האישית

ליהי הרמבם: למפגש היתה משמעות מיוחדת עבורי, מכיוון שלמדתי דברים חדשים על ההיסטוריה של המשפחה שלי בתימן. אני הכי נהנתי מההזדמנות להיות עם סבתא שלי ולשמוע סיפורים מהעבר.