מאגר סיפורי מורשת

שמי שלי בן נחום השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא שושנה בריל ראיינתי אותה ושאלתי אותה על ילדותה, חלומותיה כילדה ותעדתי את סיפורה. סבתא שושנה נולדה בשנת 1952 בחיפה.

סבתא סיפרה לי על ילדותה. היא הייתה ילדה אהובה ומפונקת, כמו שהיא מספרת: "היה טוב, מצחיק, כל מה שביקשתי, אימא הייתה קונה לי. היא הייתה לוקחת אותנו לטייל והיינו נוסעים כל יום שבת לטיולים".

סבתא שלי אהבה לצייר מגיל צעיר, זה תמיד היה החלום שלה, כבר כילדה חלמה להיות מורה לציור. סבתא סיפרה על מקרה שקרה בילדותה בבית הספר: "הייתי חולה והתקיימה תחרות של ציור ולא יכולתי להשתתף בה ואחת הבנות אמרה לי 'את לא ציירת! איפה הציורים שלך? את אמרת שאת מציירת הכי יפה בכיתה!' ועניתי והסברתי לה שחליתי והיא משיכה לצחוק עלי ובסוף פשוט לא התייחסתי אליה"

תחביב הילדות של סבתי, המשיך כל השנים, היא המשיכה להיות יצירתית לצייר, לתפור ולפסל – נשמה של אומנית ובסופו של דבר בחרה להמשיך וללמוד ולהתמקצע בתחום ההוראה זו החלטה שהשפיעה על כל חייה, כמורה לציור ואמנות.

טבעת הזהב

ביקשתי מסבתי לספר לי על חפץ יקר ללבה, חפץ העובר במשפחה מדור לדור. סבתא הראתה לי את טבעת הזהב שבתמונה. טבעת זהב משובצת בשלושה יהלומים. סבתי קיבלה טבעת זו מאימא שלה וסבתא  מעבירה אותה הלאה, שתעבור במשפחתנו מדור לדור.

הזוית האישית

שלי בן נחום: היה ממש כיף למדתי מלא דברים חדשים על סבתא שלי.