מאגר סיפורי מורשת

זה היה יום שישי בבוקר. הגענו למרסיי. היינו אמורים לנסוע לפריז ברכבת, אבל פתאום נפגשנו עם חברה מישראל שגרה במרסיי. קראו לה תמר. נפגשנו והיא ביקשה מאיתנו להישאר במרסיי כדי לעשות איתה קבלת שבת. אז עשינו קבלת שבת במרסיי ובמוצאי שבת לקחנו רכבת לפריז.

כל הלילה היינו ברכבת ב21:00 בערב עד 7:00 בבוקר.

כמובן, שדודה שלי ובניה, חיכו לנו בתחנת הרכבת עם רכב.יש לנו משפחה גדולה מאוד בפריז.

 

להיות שלושה חודשים בפריז זה מאוד יפייפה.

טיילנו, ראינו את המקומות היפים ביותר בפריז ,כגון נוטרדם, שנדליזה, מגדל אייפל. וזה היה מאוד קשה לעלות ברגל לראש מגדל אייפל. אני לא הצלחתי.

להיות בפריז זה כמו חלום שמתגשם. הלכנו לקניות כל יום, טיילנו, ולקחו אותי גם פעם אחת לשוק הסיטונאי "להאל", ביום אחר הלכנו לטייל בסמפול. סמפול זה רחוב שכל היהודים העשירים מוכרים שם סיטונאים. 

בשוק נכנסנו לחנות אחת, ובעל החנות אומר לדודה שלי: " מי זו, הילדה הזאת?" 

האמת שהייתי אמא של 3 בנות בתקופה הזאת.

היא אמרה לו: "הבת של גיסתי, מישראל" 

והוא ענה לה: " אני רוצה אותה לחתן אותה לבן שלי".

והיא הסבירה לו: "אבל היא נשואה. יש לה שולשה ילדים"

בעל הבית מאוד התאכזב. ואמר לי:" חבל. אני מאוד רוצה אותך לכלה." 

 אחרי תקופה ארוכה בפריז, הטיול נגמר. רצינו כבר לחזור לארץ. 

עוד פעם עלינו על האנייה תאודור הרצל חזרה. ובאנייה בחרו אותי למלכת האנייה. הייתי מאוד יפה באותה תקופה.

הנסיעה הייתה מאוד מאוד נעימה וטובה. עם הרבה חברים היה הרבה יותר יפה והיה טוב,  והטיול היה מצוין! אחרי שלוש חודשים חזרנו הביתה. לילדים.

אמרנו תודה לכל המשפחה, שאירחה אותנו מאוד יפה.

מה שחשוב שהגענו בשלום הביתה!