מאגר סיפורי מורשת

חתונה במלחמת יום הכיפורים

שמי שרה דהן, ילידת ירושלים משנת 1952 ואני סבתא של נעם דהן.

בתיכון למדתי בפנימייה החקלאית ניר העמק בעפולה. בפנימייה, במלחמת ששת הימים, הכרתי את יהודה, החבר הראשון שלי. אחרי סיום התיכון התגייסתי לצה"ל. בתום השירות הצבאי התגייסתי למשטרת בית שאן.

יהודה התגייס שנתיים לפניי לגולני. בתום השירות יצא ללמוד ולימד מתמטיקה בתיכון בבית שאן.

כל התקופה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, כשבע שנים, שמרנו על החברות. ביום הכיפורים יהודה גויס וצורף לגדוד תותחנים בסיני ולאחר צליחת תעלת סואץ הגדוד התמקם במבואות העיר המצרית איסמעיליה.

תעלת סואץ

לפני המלחמה קבענו תאריך לחתונה ל- 7.11.1973, הזמנו אולם, תזמורת וצלם.

מספר ימים לפני התאריך יהודה ביקש ממפקדו לתת לו לצאת להתחתן ולחזור. המפקד ביקש מיהודה שייצא וינסה לדחות את החתונה. יהודה הגיע לבית שאן ובהתייעצות איתי והמשפחה החלטנו לקיים את החתונה במועדה כי אסור לדחות תאריך חתונה שנקבע מראש.

ראשית יהודה נסע מבית שאן לצומת אשקלון, שמשם ישנן הסעות לסיני ולמצריים ומסר מכתב לאחד החיילים מהגדוד שימסור למפקדו שידע שלא דחינו את החתונה.

החתונה

הזמן קצר!! הזמנות אין!! שמלת כלה אין!! חליפת חתן אין!! האולם לא מוכן להפחית ממספר המנות המקורי, התזמורת במילואים. נשאר רק הצלם.

בתקופת המלחמה כשוטרת נשארתי כל העת בתחנה. אכלתי שם, ישנתי שם, פשוט היה מצב חירום וכל השוטרים היו מרותקים לתחנה. כאשר מפקד התחנה ראה את המצב עם החתונה אמר לי "אל דאגה… אני אארגן לכם את החתונה מא' ועד ת' ".

מבצע חתונה מפקד המשטרה החליט כי החתונה תתקיים בתחנת המשטרה, בחצר האחורית של התחנה בשיתוף עם תחנת משמר הגבול.

התכנית הייתה:

1. מספר שוטרים נשלחו לקיבוצים באזור לאסוף פרחים.

2. מספר שוטרים הלכו לאולם שבו תוכננה החתונה כדי להביא את כיסא הכלה לתחנת המשטרה.

3. אני (שרה), מפקד התחנה, ויהודה הלכנו יחדיו לקנות חלק מהמצרכים לארוחה שתוגש כגון: בשר, עופות, שתייה, חלק מהמצרכים סיפקו לנו מהמטבח המשטרתי.

4. מפקד התחנה דיבר עם תזמורת המשטרה והזמין אותם לנגן ביום חתונתנו .

5. מפקד המשטרה הזמין את הרב המשטרתי שיקדש אותנו בברית הנישואין, [לא היה ניתן להשיג רב ותזמורת אזרחיים בזמן המלחמה].

6. כל המוזמנים לחתונה, המשפחה הקרובה והשוטרים הוזמנו טלפונית בהתראה קצרה כמובן

7. יהודה ואני נסענו לת"א וקנינו במהירות שמלת כלה.

8. מפקד התחנה נתן ליהודה את המדים הייצוגיים שלו במקום חליפת חתן.

ביום החתונה כל השוטרים של תחנת בית שאן נרתמו למשימה והחלו בעבודה:

הטבח המשטרתי בישל את כל האוכל והקינוחים לאירוע. השוטרים ערכו את חצר המשטרה האחורית, סידרו שולחנות וכיסאות כמו באולם. אפילו על הלוח בכניסה לתחנת המשטרה נרשמה ההזמנה לחתונה ונוספה האימרה: "אין קבלת תלונות. יש חתונה במשטרה".

בתאריך 7 בנובמבר בערב, החתונה התקיימה כמתוכנן וכל המוזמנים הגיעו. את החופה החזיקו ארבעה שוטרים עם קנים של רובים.  טקס החופה נערך על ידי הרב המשטרתי שקידש אותנו. החתונה, הייתה יפה ומרגשת מאוד.

למחרת החתונה, יהודה יצא בשש בבוקר מבית שאן, ובטרמפים נסע חזרה לכיוון מבואות איסמעליה במצרים. יהודה הגיע ליעדו רק בשש בערב לעלטה מוחלטת, חושך מצריים.

כשהגיע למאהל של הגדוד בדרכו לאוהל המפקד, הוא פגש חבר שאמר לו שהמפקד שלח מברק לפיו יהודה היה אמור להגיע רק שבוע אחרי החתונה, ולא יום למחרת. בשל כך, יהודה אמר לאותו חבר, "לא ראית אותי" כאילו לא היה שם כלל, ויצא חזרה לכיוון ישראל, לבית שאן.

הוא נסע חזרה בטרמפים בארגז משאית עד "אל עריס", משם באוטובוס אחר כן ברכבים והגיע חזרה לבית שאן בשש בבוקר. יהודה, עייף ונרגש נסע 24 שעות בדרכים לא דרכים כדי להגיע חזרה הביתה. אני קיבלתי את פניו בהפתעה גמורה. היות ופעם לא היו פלאפונים יהודה לא הודיע לי, אשתו הטריה – שרה, על הגעתו.

כעבור שבוע בעלי יהודה חזר למבואות אסמעיליה לתקופה של כשלושה חודשים והועבר לרמה שם שהה כחודש והשתחרר.

לאחר השחרור חזר יהודה לגור איתי בבית שאן, ורק לאחר כארבע שנים עברנו להתגורר באשדוד, שם אנו גרים עד היום. 52 שנים ביחד.

הזוית האישית

סבתא שרה: נהניתי מכל התהליך ומהמפגשים בימי שישי עם נעם וליאן. היה מרגש לחזור 46 שנים אחורה ולהיזכר באירוע החתונה בצל המלחמה. היה לי כיף לספר להן את סיפור החתונה הלא שיגרתית. בזכות התכנית יצא לי לבקר בפעם הראשונה בבית התפוצות. ובנוסף התכנית חיזקה את הקשר ביני לבין נעם.

נעם: אני אישית נהניתי מכל רגע ורגע בתכנית !!! אני למדתי והכרתי את סיפור החתונה של סבתא שלי. זה הפתיע אותי וריתק אותי מאוד, מכיוון שקודם לכן לא הכרתי אותו. היה לי גם נעים לשמוע מסבתא שלי שהיא נהנתה. ומה שהכי נהניתי ממנו זה שזה חיזק את הקשר ביני לבין סבתא.

ליאן: אני נהניתי מאוד מתהליך הכתיבה של הקשר הרב דורי ומרגישה שלמדתי הרבה על חברה שלי לתכנית, נעם, על המשפחה שלה ועל סבתא שלה. נהניתי לשמוע את הסיפורים העוברים במשפחה שלהם ולהבין מזה איזה משפחה הם. אני אישית מאוד נהניתי וממליצה בחום למי שעוד לא עשה…