מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חפצים שעוברים מדור לדור

בטיול בר מיצוה לפלנד
סבא מסעוד בן 90 בתמונה בחתונה שלי
זה מתחיל בילדותי במרוקו עיר הולדתי וממשיך בישראל

שמי מוטי חזן  נולדתי במרוקו למשפחה בת 11 נפשות. 7 אחים ו-2 אחיות.

אימי הייתה עקרת בית. חיינו במרוקו בשכנות טובה עם השכנים הערבים וחיי מסחר פוריים וטובים. אבי היה בעל עסק גדול. הייתה פרנסה טובה שאפשרה רמת חיים טובה הכוללת, העסקת מכבסת ומנקה, וכל צרכי המשפחה מעבר למחיה.

הבית היה מרוהט בסגנון מרוקאי ועם הרבה שטיחים, חלק מהשטיחים שימשו כתמונות על הקיר. תמונה שאי אפשר לשכוח אותה.

אחד השטיחים, נתלה כל שנה בסוכה. לימים, לאחר שהורי נפטרו לקחתי את השטיח כדי להמשיך את המסורת, וכל שנה אני בונה סוכה ותולה את השטיח היפה שעכשיו מתקרב ל-100 שנה.

עוד מקום בו השטיח ככב, בחתונה של אחותי במרוקו. ברקע רואים את השטיח במלא הדרו, וזה סיפורו של השטיח, שעבר במשפחה.

השטיח המופלא

תמונה 1

אחי רכשו השכלה. אבי היה איש דתי והיה חשוב לו לשלב את לימוד התורה והעברית. אחרי הלימודים היינו הולכים לחדר, ללמוד תורה ועברית. בבית דיברנו מרוקאית וצרפתית. לידינו גרו בנפרד, סבא וסבתא מצד .אימא. וברחוב השני סבתא מצד אבא

תמונה 2

בשנת 1951 החליט הדוד, מטעמי ציונות, לעשות עלייה לישראל, וסבא וסבתא מצד אמא הצטרפו אליו. החלטה שעיצבה את אימא ואת כל המשפחה כיוון שהיינו מאוד קשורים. ובפרט שלא יידענו ולא קיבלנו חדשות מארץ ישראל. הם הגיעו לגבעת עדה, ושם היו להם חבלי קליטה קשים מאוד ובפרט לסבא וסבתא שהתלוו אל הדוד.

הדוד עם המשפחה שלו וסבא מסעוד

תמונה 3

לימים, בשנת 1962 החליט אבי שהוא רוצה לעלות ארצה מטעמים ציוניים, לירושלים הקדושה. ההחלטה הייתה מהירה עם לוח זמנים קצר. לעזוב את "סיר הבשר", את הנוחות את החברים והקרובים, ולעלות אל הבלתי נודע.

.עלייה שאורגנה ע"י הסוכנות היהודית, והמוסד כמבצע. רק לאחר כמה שנים התברר שאחי הבכור היה שותף למבצעים האלה ללא ידיעתינו. במבצעים חשאיים אלה הצליחו לעלות רוב היהודים

.ההחלטה  הקשה הייתה שמשאירים במרוקו את אחותי, בעלה ו-3  ילדיה. בגלל שבעלה לא היה מוכן לעלות בשלב זה, עקב עסקיו

תמונה 4

ארזנו רק את כל הדברים הכי חשובים וסנטימנטלים כי היינו מוגבלים בכמות המטען. בין הדברים שהבאנו, השטיח המדובר שהיה תלוי על הקיר בבית.

ממרוקו הגענו באוניה לאיטליה ולאחר המתנה של שבוע הגענו בטיסה עם אל על. מנתב"ג הגענו לדימונה, בלילה על משאית, ללא אינפורמציה מהו היעד. הלילה היה ערב ליל הסדר. היה הלם, לא יכולנו לדבר. לקח לאבא זמן לצאת מההלם ולהפגין אופטימיות. החיים שלו ושל האחים הגדולים היו קשים, בשל קשיי ההסתגלות  והשפה. מרמת חיים גבוהה לרמת חיים מינימלית. אבי שמעולם לא עבד עבודת כפיים נאלץ לעבוד בקק"ל.

תמונה 5

הזוית האישית

ניסיתי להעביר לנכד אסף, כמה מושגים על עלייה לישראל מתוך ציונות, מה תפקידה של הסוכנות היהודית בחו"ל. איך החיים היהודים בחו"ל ולמה עוזבים ובאים לישראל.

מילון

מסירת חפץ מדור לדור
להעביר משהו מסב לבן ומבן לבן

ציטוטים

”עלייה לישראל מתוך ציונות מתוך געגועים לירשלים “

הקשר הרב דורי