מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חסידים של מסירות נפש

סבתא ליפשה
סבתא ליפשה ונכדתה במפגש משותף
הוא המשיך בהצלה רוחנית של יהודים רבים עד שנתפס, נשלח לגלות ונהרג על קידוש ה'.

שלום שמי ליפשה שטיינברגר משכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי נולדתי בתל אביב ב י' כסלו בשנת תשי"א להורי הרב שלום דב בער ומרת רחל סלאווין ע"ה נקראתי על שם סבתי מצד אבי.

הסיפור המשפחתי שלנו, מלא במסירות נפש של חסידים מיוחדים. סיפורים אלו נותנים כוח לדורות הבאים ועל כן חשוב שנספר אותם לדור הצעיר.

סבי, ר' אברהם לוי'ק סלאווין נולד בשנת תרנ"א. הוא היה חסיד של רבי שלום דב בער המכונה הרבי הרש"ב האדמו"ר החמישי בשלשלת אדמו"רי חב"ד. כשהיה אב צעיר לארבעה ילדים הגיעה בקשה אל הרבי, מחכמי העדה הגרוזינית. הם ביקשו כי ישלחו אליהם חסידים רבנים שיוכלו להנהיג את הקהילות. באותה תקופה, השלטון הקומוניסטי לא התיר קיום תורה ומצוות באופן גלוי. אי לכך השתכחה היהדות מיהודים רבים.

הרבי הרש"ב , שלח 12 חסידים וביניהם את סבי! הם התפזרו בכל רחבי גרוזיה.

סבי, הגיע לכותאיסי, שם החל בהפצת תורה ויהדות, הקמת תלמודי תורה ומקוואות, כמו כן הקים שם את ישיבת "תומכי תמימים".

לאחר תקופה הזהירו אותו מכריו כי השלטונות עוקבים אחריו, ואם הוא לא יפסיק בפעילותו, או לפחות יעקור למקום מגורים אחר, הוא עלול להיתפס ולהישלח לגלות, ענה להם סבי: "הרבי הרש"ב שלח אותי הנה, וחסיד אינו עוזב את שליחותו!"

הוא המשיך בהצלה רוחנית של יהודים רבים עד שיום אחד נתפס. הוא נשלח לגלות, נהרג שם ומקום ותאריך קבורתו לא נודעו. יחד אתו נהרגו עוד תשעה חסידים ומאז הם זכו לכינוי הקדוש "עשרת הרוגי מלכות" – עשרה חסידים שמסרו נפשם בשליחות הרבי.

כשעלה אבי לארץ שאלה המשפחה את הרבי מיליובאוויטש', מתי לציין את יום השנה לפטירת הסבא?

הרבי ענה: "כיוון שהיה חסיד של רבי שלום דב בער, יש לקבוע את יום השנה שלו ביום ההולדת של האדמו"ר הרש"ב -ב'ניסן" ,כך נקבע יום זה ליום הזיכרון השנתי.

סיפור זה מהווה השראה עבור כולנו, למסור את נפשנו בעבור התורה החסידות ובעיקר – בעבור יהודים אחרים!

תמונה 1
סבי, ר' אברהם לוי'ק סלאווין

הזוית האישית

סיפור זה מהווה השראה עבור כולנו, למסור את נפשנו בעבור התורה החסידות ובעיקר – בעבור יהודים אחרים!

מילון

ישיבת תומכי תמימים
הייתה הישיבה החסידית הראשונה[1] ואם רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש הקרויות על שמה. הישיבה פעלה בעיירה לובביץ' שבבלארוס בשנים ה'תרנ"ז (1897) - ה'תרע"ח (1918). מייסד וראש הישיבה היה האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון. מנהל הישיבה בפועל היה בנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, לימים האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד.

ציטוטים

”סיפורים אלו נותנים כוח לדורות הבאים ועל כן חשוב שנספר אותם לדור הצעיר. “

הקשר הרב דורי