מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העלייה של חנה מצליח

בת אל ואני בהפסקה מהעבודה בפרויקט.
החפצים מעברי שהצגתי - צלחת ותמונה.
סיפור ילדותי והעלייה שלי לארץ ישראל

סיפור העלייה של חנה

נולדתי בעיר קוורק, באירלנד בשנת 1940. הקהילה הייתה קטנה בקושי 400 איש, רובם מליטא.

הקהילה הייתה קטנה, בקושי 400 איש רובם מליטא. הם חשבו בתחילה להגיע לארצות הברית. אבל האנייה עצרה בנמל קווב לקחת סחורה. האנשים, כולל בחור בגיל 14 וחצי, שהוא היה סבי, ישראל נתן, לא דיבר מילה אחת באנגלית. הוא חשב שהם כבר בניו יורק. וירד מהאנייה. הקהילה כבר ידעו שיהיו יהודים שירדו מהאנייה והסיעו אותם לקוורק. סבי הגיע לאירלנד ולא לניו-יורק כמו שהוא חשב.

חיי קהילה היו מסביב לבית הכנסת ותפקיד הרב היה מרובה- הוא התפלל בבית הכנסת, עורך בריתות, לימד שיעורי תורה לילדים וכו'.

היו לי חיים טובים גם בבית הספר (כמובן לא יהודי), היו לי חברות יהודיות מחוץ לבית הספר והיו לי גם חברות לא יהודיות- קתוליות ופרוטסטנטיות שאנו בקשר עד היום. אחרי בית הספר היו פעילויות שונות- הייתה תנועת נוער בני עקיבא וגם השתתפתי בחוגי מוזיקה וריקוד.

כשהייתי בת 17, עברתי עם משפחתי לאנגליה, מכיוון שאמי (ז"ל) הרגישה שלא נמצא בני זוג יהודים לאחותי ולי וגם המצב הכלכלי לא היה טוב בזמנו.

סיימתי את לימודי האקדמיים בספרות והיסטוריה באוניברסיטה במנצ'סטר והתכוננתי לעליה לארץ לישראל.

ביולי, 1963, בעודי בת 23, לקחתי את עצמי ושתי מזוודות (בצבע כחול) ועליתי למטוס לשדה התעופה בלוד דרך אתונה. הגעתי ב-2 לפנות בוקר וניגשתי למודיעין לחכות לנציג מהסוכנות היהודית שהובטח שיחכה לי אך כמובן (!!) שאף אחד לא חיכה לי. אז לקחתי מונית לירושלים ל"אולפן עציון" אבל האולפן היה סגור אז נסעתי העירה לבית מלון קטן ברחוב חבצלת, קיבלו אותי יפה, העלו לי את המזוודות לקומה 4 ברגל. למחרת בבוקר, נכנסתי לקפה אלסקה המפורסם ברחוב יפו עם בגדים המותאמים לקיץ באנגליה – חליפה מחויטת בצבע לימון, עקבי סיכה וכובע קש שחור ענק. זו הפעם הראשונה והאחרונה בחיי שהסתכלו עליי בפה פתוח והיו מסביבי המון מבטי פליאה.

נסעתי באוטובוס בחזרה לאולפן, שם הכרתי 2 חברות שעד היום הן חברותיי, אחת מתגוררת באוסטרליה ואחת בארצות הברית. אחרי 5 חודשי לימוד וטיולים, שכרתי דירה עם 3 חברות ויצאתי לעבודה.

בלי "פרוטקציה" לא חשבתי שיש לי סיכוי להתקבל לעבודה טובה אבל נזכרתי שהיה לי פתק מנציג הסוכנות במנצ'סטר ועם הפתק התקשרתי לחברו של הנציג שהיה במקרה היה סגן מנהל במשרד הפנים, והוא נתן לי פתק עם כתובת שאראה לנהג אוטובוס בקו 5 וכך עשיתי. ומצאתי את עצמי בבניין בקרייה. התחלתי לעבוד בלשכת ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל עם המזכירה של טדי קולק, העבודה הייתה מעניינת בהחלט. היתה לי הזכות להכיר את דוקטור יעקב הרצוג ז"ל, שאז היה מנהל משרד החוץ. באותו זמן, התחילה הכנה לנסיעה הראשונה של ראש הממשלה הישראלי לארה"ב וד"ר הרצוג הקריא לי את הנאומים שראש הממשלה היה צריך לתת בארה"ב.

לאחר מספר שנים, עברתי לעבוד באומות המאוחדות בתכנית הפיתוח של האומות המאוחדות בארץ, היה לי הכבוד להיות עוזרת לשלושה נציגי האום בארץ וראיתי את הטוב של האומות המאוחדות בקשר לעזרה בעיקר בחקלאות וטכנולוגיה למדינה. כאשר התוכנית נגמרה בסוף שנת 76' קיבלתי תפקיד במחלקת כספים של ה"בונדס", במשרד שגייסו כספים למען פיתוח המדינה וזו הייתה עבודה מגוונת ומעניינת ונשארתי שם 25 שנה עד שיצאתי לפנסיה.

למה עליתי לארץ ישראל?

קודם כל, נולדתי לבית ציוני עם אהבה מיוחדת לארץ ישראל. האמנתי שארץ ישראל היא המקום הנכון והיחיד ליהודים. יום אחד בבית הספר, בזמן תפילה של התלמידים, המנהל ביקש שגם כל התלמידים היהודים (היו 4-5 תלמידים יהודים) יכנסו לתפילה והודיע שכולם יכולים להתפלל תפילה אחת משותפת מספר תהילים. ואז הוא אמר: "כולם על הברכיים"! כל ה- 400 תלמידים ירדו על הברכיים- חוץ ממני ואמרתי: "אני יהודיה! אני לא יורדת על הברכיים" והשתרר שקט. ואז ידעתי שמקומי לא שם, שמקומי בארץ ישראל.

חפץ מיוחד

צלחת שקיבלתי מאימא של חברה שלי, קיבלתי את הצלחת כשהייתה בת 30 שנים והצלחת אצלי כ- 50 שנה. חברתי נתנה לי את הצלחת בתור מתנת פרידה כשעזבתי את עירי ועברתי לאנגליה.

תמונה של הברית של אחד מנכדיי (ידידיה – היום בן 4) בתמונה רואים את כל הנכדים דאז ביחד איתי. מאז הברית הצטרפו נכדה – אחות לידידיה ונינה.

הזוית האישית

חנה: נהניתי מאוד להיות סבתא בפרויקט. נהניתי לרוב מהתלמידים והאווירה המקבלת את כולם. למדתי לעבוד עם המחשב בעזרת דביר ובת-אל ואני מרגישה שאני צריכה להמשיך ללמוד ולחזק את הידע החדש שרכשתי.

בת אל, תלמידה בכיתה י"ב מצוינת בשמחת חיים, אוהבת ללמוד, מצפה לעתיד משמעותי, נעימה מאוד, סקרנית ושאפתנית. מאחלת לה הצלחה בכל מעשה ידיה שה' ישמור אותה נהניתי איתה מאוד.

דביר תלמיד שקט, חושב לפני שהוא מדבר ועובד בדייקנות.

חנה מצליח תרמה סיפורים נוספים למאגר, לקריאתם לחצו על הקישורים:

מקורק שבאירלנד לאולפן בירושלים

מתנה מהלב – חנה מצליח

מילון

אירלנד
אירלנד היא ארץ מאד יפה. מדינת אי0 מוקפת כולה בים. מלא ירק והגשם יורד כמו טל.

ציטוטים

”האהבה לארץ הזאת היא גדולה מאד ובעיקר לירושלים (רק חסר ים)“

הקשר הרב דורי