מאגר סיפורי מורשת

מוטקה נולד 22 בספטמבר 1934 במדיאש שברומניה, בגיל 6 מוטק'ה התחיל ללמוד לימודי קודש ולימודים יומיומיים.

זה היה בזמן המלחמה (מלחמת עולם שנייה) באו מהארץ מדריכים, שדיברו עם המשפחות, הם אמרו שאי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד וביקשו שיתנו לילדים להעלות לארץ, השליחים שכנעו את ההורים והמשפחות, ההורים הסכימו.

מוטק'ה היה בן שתים עשרה וחצי לפני בר מצווה, ואחיו כתריאל היה בן 14 כאשר ההורים שלו הסכימו שהם יעלו לארץ,הם עלו עם קבוצה שלמה של ילדים. הם הגיעו לרכבת וברכבת נסעו לעיר נמל שקוראים לה "קוסטנזה", והם התחברו שם עם עוד ילדים, שם הדריכו אותם אנשים מבוגרים יותר. הם נסעו ברכבת לבולגריה – שם הם עלו לאניית משא ששמה היה "עצמאות".

באנייה היו גם ילדים וגם משפחות. השנה הייתה 1947, המנדט הבריטי שלט בארץ, אישורי העלייה היו מצומצמים, לחלק רב מן המעפילים לא היה אישור כניסה לארץ, ספינת המשא "עצמאות", הגיעה לקירבת חופי ארץ ישראל, אוניות מלחמה בריטיות הקיפו את הספינה, והחזירו אותם לקפריסין. מוטקה וכתריאל נשארו במחנה המעצר בקפריסין שלושה חודשים. אחרי שלושה חודשים האנגלים הסכימו שרק ילדים יעלו לארץ ולא משפחות. מוטק'ה ואחיו הגיעו לבית עולים ושם עשו להם בדיקות בריאותיות.

בארץ סידרו את הילדים במוסדות (מוטק'ה ואחיו כתריאל היו בכפר בתיה שברעננה) ושם התחנכו. שם קיבלו כלכלה, בגדים ולימודים. היו שם ילדים מהרבה ארצות, שם הילדים היו עד גיל 17 ובגיל 17 היו צריכים לעזוב את המוסד ובאו ילדים חדשים. כשהגיע כתריאל לגיל 17 עזב את המקום ומוטקה נותר במקום לבד, ללא משפחה.

בגיל 17 נתנו למוטקה אפשרות לבחור מקום לגור בו: קיבוצים ומושבים… מוטק'ה בחר להגיע לשבי ציון בעקבות אחיו שגר שם. היות שבשבי ציון היו צריכים כוח עבודה בחקלאות, הסכימו לקבל אותם. הנערים חזרו למוסד, ארזו את כל דבריהם, לקחו את כל החפצים ועברו לשבי ציון.

ומאז מוטק'ה חי בשבי ציון והקים משפחה.

בעברו של מוטקה הוא היה כדורגלן מקצועי

הזוית האישית

מאיה כרמלי, מאיה סופיה נחבס ואביב אבני: היה מאוד כיף ללמוד על כל הסיפור ולהכיר את מוטק'ה, זאת הייתה חוויה שונה ומיוחדת.

מוטק'ה: היה מאוד נעים להיפגש ביחד ו"הרגשתי כאילו אתם הנכדים שלי" היה אפשר לדבר בחופשיות.