מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא עולה מבואנוס איירס שבארגנטינה

בואנוס איירס, העיר שסבתא נולדה בה.
קיבוץ חוקוק, הקיבוץ שסבתא עלתה אליו.
העליה מארגנטינה

סבתא שלי נולדה בעיר בואנוס איירס שבארגנטינה. העיר הייתה ונשארה, עיר גדולה מאוד וסבתא שלי מספרת שעד שהגיעה לקיבוץ, היה לה בית בעיר עם טלוויזיה, שירותים ומקלחת וכמובן חדרים על מיטות. המקורות של המשפחה גרה בפולין אבל הדור של הסבים של סבתא שלי היגרו לארגנטינה עקב אנטישמיות בפולין.

היא למדה בבית ספר מאוד קטן ולא היו בו הרבה ילדים אז לא הייתה ממש חברה, ולכן היא הייתה בסניף תנועת הנוער הציונית בבואנוס איירס הנקרא תנועת דרור. שם היו לה המון חברות וחברים.

מטרת תנועת הנוער היה ללמד יהודים על ארץ ישראל וכמובן לשכנע אותם לעלות לארץ. תמיד היו שם מדריכים ומתוכם, בגיל 18, כמה מהם עוברים לישראל לשנה של השתלמות, לימודים על הארץ ולמידה של עברית. אחרי השנה הזו הם מלמדים את המדריכים הנוספים וכך החניכים בתנועה לומדים על הארץ. גם סבתא שלי הייתה צריכה לנסוע אבל אז אמה נהייתה חולה. בתקופה זו סבתא וסבא שלי הכירו כבר. סבא שלי לעומתה כן עלה לשנת לימודים בארץ.

שסבתא שלי הייתה בת 22 (אוגוסט 1960), היא עלתה לארץ עם סבא שלי. (הם היו כבר נשואים). בארץ הם הגיעו לקיבוץ קטן מאוד בשם חקוק ליד הכינרת. המחייה בקיבוץ היה קשה בהתחלה בשביל סבתא שלי. בכל זאת, הם לא ידעו לאן הם מגיעים, מה יהיה. הם שמעו סיפורים רבים על הקיבוצים אבל לא ידעו באמת מה יש שם. לפחות לא סבתא שלי. הם עלו ארצה על מנת ליישב את ארץ ישראל עליה שמעו כל כך הרבה, אף אחד לא אמר שזה יהיה קל.

שאלתי את סבתא שלי מה היו הקשיים העיקריים במעבר:

המשפחה – סבתא שלי עברה לחצי השני של העולם והריחוק הגדול בינה לבין המשפחה שלה היה לה קשה מאוד.

העבודה הפיזית – בקיבוץ סבתא שלי הייתה צריכה להתרגל לעבודה הפיזית כל יום בחום הכבד והלחות של הכינרת, בבואנוס איירס סבתא שלי עבדה במשרד להנהלת חשבונות  והם עברו לעבודה מאוד פיזית במטעים ואחרי במטבח. היא מספרת: לא יכולתי לעבוד עם ילדים כי לא ידעתי עברית. אחרי שהייתי באולפן בירושלים עבדתי בגן ילדים ואחרי עוד כמה חילופי עבודות עבדתי גם במפעל של הקיבוץ למוצרי פלסטיק.

דיור שונה – כמו שאמרתי בבואנוס איירס היה להם בית עם שירותים ומקלחת, טלוויזיה. הם עברו לגור בצריפים שכל מה שהיה בהם זה מיטה אחת ושולחן עם כיסאות.

בלי שפה – בארץ היה חוג ללמידת העברית אבל היה מאוד קשה להתמודד בלי שפה. אחרי שלוש שנים הם עברו לירושלים לחודש למידת עברית שם.

הזוית האישית

נועם מביאה את סיפורה של קופר, סיפור העלייה מבואנוס איירס שבארגנטינה וההסתגלות לחיים בארץ.

מילון

דוניאטס
השם משפחה הישן של סבתא שלי, המשמעות היא דיין צדק, איש שעושה טוב.

ציטוטים

”"פחדתי מאוד. עליתי למקום שלא ידעתי מה יש בו, בלי שפה, משפחה ולא הרבה רכוש".“

הקשר הרב דורי