מאגר סיפורי מורשת

שמי פרידה נולדתי בשנת 1947 ששמי הקודם היה פוריאל עלתי לארץ בשנת 1951 בגיל שלוש. אני הבת השניה יחד עם עוד שני אחים שנולדו בעיראק.

כשהתחילו להתנכל ליהודים והמשפחה החליטה לעלות לארץ. התיישבנו בפרדס חנה ואחר כך לרמלה. ברמלה גרנו בצריף ובאזור היו הרבה ערבים חיינו איתם בשכנות טובה ובשבתות ההורים שלנו שמרו שבת, וכשהיו צריכים להדליק את הפתיליה השכנים הערבים היו באים ומדליקים לנו.

בילדותי עד גיל 5 דיברו איתי ערבית וכשהלכתי לגן למדתי עברית באותה תקופה עברנו לתל אביב שכונת התקוה כדי להיות קרובים יותר למשפחה. מתקופת לימודיי בבית הספר היסודי למדנו שיעורי מלאכה וחקלאות והיבול מהגינה ששתלנו קיבלנו הביתה ובשיעורי המלאכה תפרנו את בגד סיום הלימודים שלנו. הלכתי לשיעורי גדנ"ע.

המאכלים המסורתים מהבית שאהובים היו החמין של שבת שנקרא דביט ועוגות הדבש של סבתא. אני אהבתי לשחק: חמישה אבנים, קפיצה בחבל, מחבואים וארץ עיר. יש לי קמע שעבר בירושה מסבתא רבתא שלי מעיראק. לקמע הייתה סגולה לשמור על הבריאות ואריכות ימים.

שגיא: "הסבתא הכי טובה בעולם" – צילום מפספורט העלייה לארץ

אהבתי לשמוע את שירי ארץ ישראל הקטנה כמו: הבה נגילה, שירי חגים וימי הולדת. לי לא חגגו בת מצווה כי היה לא היו להוריי אמצעים ולא היה נהוג כל כך לחגוג בת מצווה. אני זוכרת שחגגו לאחי הגדול בר מצווה בחצר הבית עם תזמורת ערבית.

בגיל 16 התחלתי לעבוד בעירית תל אביב. בגיל 18 בשנת 1965 התחתנתי עם מנשה יהודה כשהכרתי אותו בחתונה משפחתית. בשנת 1967 נולדה הבת הבכורה דורית ובשנת 1970 אחיה האמצעי אלון ובשנת 1973 נולד הבן הקטן שי.

בשנת 1966 היה אירוע בו נלכדתי בשרפה במקום עבודתי בבניין צים וחייל האוויר חילץ אותי ועובדים נוספים שהיו שם – חולצנו במסוק. בשנת 1973 כשהייתי לאמא של שלושה ילדים, שהקטן היה בן חודשיים פרצה מלחמת יום הכיפורים. בעלי (מנשה) היה כחצי שנה במילואים. ביום הראשון של המלחמה (יום כיפור) לקחו אותו בצהרים למילואים. הוא חצה את תעלת סואץ שבמצריים ושם נפצע.

בשנת 2014 יצאתי לגמלאות. כיום אני הולכת לבית הלוחם לעשות ספורט והילדים גרים קרוב אלי. יש לי שמונה נכדים והמשפחה המורחבת נפגשת בערבי שבת וחגים וחוגגים יחד עם מאכלים מסורתיים ושירים כל המשפחה ביחד.

הזוית האישית

סבתא פרידה: נהנינו מאוד מהמפגשים. חוויה מאוד נעימה וקיבלתי הרבה ידע גם למדתי קצת במחשב.

שגיא: אני למדתי המון על התקופה של סבתא שלי.