מאגר סיפורי מורשת

אני גדעון פריימן, נולדתי בשנת 1937, אני נשוי לאשתי רחל ואני גר בבני ציון. יש לי שלושה ילדים וארבעה נכדים. היום אספר לאיילת נכדתי את סיפור תולדות המשפחה שלי.

הוריי עלו לארץ מגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה וכך ניצלו חייהם, כי כל יתר המשפחה נספתה בשואה. הוריי עלו ארצה עם שני אחיי הגדולים, ואני נולדתי בארץ. נולדתי בירושלים, לאבא שלי הייתה חנות נעליים, והוא היה פעיל בהגנה בתור מפקד פלוגה. בארץ שלטו האנגלים, ההגנה והאצ"ל ניסו לגרש אותם כדאי לקבל עצמאות ולפתוח עלייה של יהודי אירופה. בנובמבר שנת 1947 האו"ם החליט על חלוקת הארץ והקמת מדינה ליהודים. הייתה שמחה עצומה, כולם חגגו ברחובות. אני זוכר שאבא שלי לקח אותי בלילה למרפסת של הסוכנות היהודית והייתה שמחה גדולה של תושבי ירושלים. יום למחרת הערבים חסמו את הדרך לירושלים והתחיל מצור על כל העיר. היה מחסור במזון ובמים, משאית גדולה חילקה מים לכל המשפחות בשכונה. וכל משפחה קיבלה דלי מים. ירושלים הופגזה ואנחנו הילדים, חיפשנו רסיסי פגזים.

אחי הגדול יהודה נהרג בפעולת תגמול בעין זיתים שליד צפת. אחי השני התגייס לחיל האוויר. בהפוגה הראשונה שלחו אותי הוריי באמצעות דרך בורמה שנפתחה כדי להקל את המצור בירושלים, הייתי מחוץ לירושלים מספר חודשים, עד גמר המצור. בגיל 15 הלכתי בית ספר חקלאי בשם "עין כרם" ושם למדתי שלוש שנים. עם גמר הלימודים הצטרפתי לקיבוץ חדש בשם "מגל", הקיבוץ היה ליד קיבוץ "ספר" ושם עבדתי בפלחה על טרקטורים שונים.

בקיבוץ גם הכרתי את אשתי רחל, סבתא של איילת. בגיל 20 התחתנו וכבר בגיל 21 בני הראשון נולד בקיבוץ. כעבור שלוש שנים עזבנו את הקיבוץ ולאחר תקופה קצרה בירושלים רכשנו משק בבני ציון, בבני ציון גידלתי פרחים שונים. לאחר שנתיים בני השני נולד. גידלתי פרחים עד גיל שמונים. בשנת 1969 נולדה שרון בתי השלישית.

בשנת 2003 נפטרה אישתי ממחלה. וזאת הייתה אבדה גדולה. לאחר תקופה הכרתי את בת זוגתי יהודית. אנחנו חיים מאז ביחד. בני הגדול עמיר חי ביפן שלוש שנים ואז עבר לארצות הברית, שם היה חבר בכת של מורה רוחני במשך 20 שנה. לפני 13 שנים עבר לארץ והתחתן בבני ציון. בני השני ניצן חי בהרדוף שבצפון בתור מורה אנתרופוסופי, יש לו שני בנים. בשנת 2008 נולדה לשרון נכדתי איילת והן עברו לבני ציון. בשנת 2010 נולד נכדי השני איתמר. לפני שלוש שנים, לאחר נסיעה להודו שבה חגגתי את יום הולדתי ה-80, יצאתי לפנסיה.

הזוית האישית

גדעון: היה לי מהנה לעבוד עם נכדתי. יש לי מזל שיצא לי לספר לנכדתי את סיפור חיי.

איילת: אני מאחלת לסבי בריאות ושתמשיך לחיות חיים נחמדים. היה לי מאוד מעניין ללמוד על חייך, תודה רבה על שפינית זמן כדי לספר לי את סיפורך.