מאגר סיפורי מורשת

שמי מאיר, נולדתי בשנת 1951 בבית ערבי ישן, בעיר העתיקה אשקלון. לאמי קראו טובה ולאבי קראו נתן, הוא היה אחראי על אספקת המים לעירנו. כשהייתי בן 5 עברנו לשכונה שנבנתה אז בחולות אשקלון. כל ילדותי עברה עליי בשיטוטים בחולות ובחוף הים אשר היה קרוב לביתי. למדתי בבית ספר יסודי בשם בית יחזקאל, והייתי חניך בתנועת הצופים-שם יצאנו להרבה טיולים וסיורים ברחבי הארץ. את המורשת הזאת העברתי לילדיי ולנכדיי.

קירבתי לים השפיעה עליי בכך שהתנדבתי והתגייסתי לחיל הים. בהיותי בצבא, שירתתי ב"אופירה", שרם א שייך, על סיפון אנייה שנקראה אח"י בת ים. תפקידה היה להעביר אספקה מאילת לאופירה. כשהשתחררתי מהצבא נשארתי לגור באילת במשך כשנתיים עד שפרצה מלחמת יום הכיפורים.

אח"י בת ים

"אח"י בת ים אוניית סוחר לשעבר שנרכשה בהולנד. שימשה בתפקידי סיור במפרץ סואץ ובהובלת חיילים ואספקה בזירת ים סוף. לאחר מכן שימשה כאוניית אם לדבורים ולאימוני קורס חובלים. במלחמת יום-הכיפורים הפילה מטוס מצרי, שתקף את שארם-א-שייך, תחמקה מתקיפות טילים וגררה לאילת דבורים שניזוקו". (אתר עמותת חיל הים)

יום אחד הלכתי עם חברים לים. שיחקנו מטקות ושחינו בים. באחד מן המשחקים שיחקתי מול עלמת חן שענתה לשם יהודית. הזמנתי אותה להופעה של להקת "האורגים". את המלחמה העברתי בשירות בחל הים ובשנת 1974 חתמתי קבע ושירתתי כרב מלחים על נחתת בבסיס נמל אשדוד. לאחר המלחמה יהודית למדה בבית ספר לאחיות. במהלך לימודיה, באנו בברית הנישואים. אחרי שנה נולדה לנו בת בכורה בשם גלי.

את פרנסתי מצאתי במסגרת התע"ש, התעשייה הצבאית. שם יצרתי חלקים לטנק המרכבה.

בזמן עבודתי נולד לי ילד שני בשם חן. במסגרת העבודה השתתפתי בטיולים במסגרת "טיולי החודש" ובצעדות רבות אליהן לקחתי איתי את ילדי כולל את מור – שהייתה בזמנו תינוקת. לפני אחד עשר שנים נולד לבתי גלי ילד ראשון, הנכד הראשון שלי. בחלוף השנים נולדו לי עוד ארבעה נכדים. הצעירה ביותר היא בת שמונה חודשים.

הזוית האישית

סבא מאיר הדר: חיי המענינים ממש.