מאגר סיפורי מורשת

שמי  נעמי  בשיא,  נולדתי  בשדה  אליהו  בל"ג  בעומר  1949.  סיפורי מתחיל כשהייתי בכיתה  י"ב.  בחודש  אייר תשכ"ז,  הייתה  מתיחות  נורא  גבוהה  בנינו  לבין  הירדנים,  נאצר  סגר  את  מיצרי  טיראן.  יונתן  בשיא  (לימים, בעלי)  היה  בקורס  מכי"ם  בצבא.  הייתה  אז  תקופת  בחינות  הבגרות  וכל  בגרויות  חוץ  מגמרא  היו  על  סמך  המגן.  המתיחות  הייתה  כל  כך  גבוהה  ששמרנו  על "האפלה",  האפלה  זה  כשמכסים  את  כל  החלונות  בבית,  וזאת  מפחד  שהירדנים  יראו  אור  וירו  לשם.  ב-5  ביוני  הלכנו  לבית  הספר.  הגיע  שיעור  היסטוריה,  בגלל  שרצינו  להיות  מחוברים  לכל  מה  שקורה,  אז  בקשנו  מהמורה  שלנו  להפעיל  את  ה"טרנזיסטור"  (רדיו  קטן)  כדי  להקשיב  לרדיו,  בשיעור ההיסטוריה  למדנו  איך  פרצה  מלחמת  השחרור.  באמצע  השיעור  הייתה  אזעקה,  רצנו  ל"תעלות  הסכנה".  בגלל  שלא  היה  מקום  בשביל  כולם,  אז  אמרו  לכל  מי  שגר  בשדה  אליהו,  לרוץ  למקלטים  שבקיבוץ  והשאר  יישארו  בתעלות.  הגענו  למקלט  וראינו  את  התינוק  של  צביקה  צונץ  שרק  נולד.  לא  האמנו  למראה  עינינו,  היה  במקלט  תינוק  בן  יום.  באותם  הימים  "החזקנו  את  הקיבוץ",  לימדו  אותנו  איך  להשתמש  בנשק  וחילקו  אותנו  לעמדות  שמירה  מסביב  לקיבוץ.  בשנת  1971  ילדתי  את  הבת  הראשונה  שלי,  נגה.  הגענו  מוקדם  מהרגיל  לבית  החולים  עם  האחות  של  הקיבוץ.  בבית  החולים  אמרו  לנו  ללכת  הביתה  אבל  האחות  לא  הסכימה  שנלך.  אחר  כך  בעלי  הגיע  עם  אמא  שלי  כדי  לבשר  לי  בשורה  קשה  מנשוא,  הוא  סיפר  לי  שהייתה  תאונה  ואבא  שלי  מת.  ההלוויה  של  אבי  הייתה  כשהייתי  בבית  החולים.  לא  יכולתי  ללכת  ללוויה  שלו.

סלסלת  תפירה כמתנת בת מצווה

באותם  ימים,  כל  ילדה  שהגיעה  לגיל  בת-  מצווה  קיבלה  סלסלה  לכלי  תפירה  ושעון,  ואילו  הבנים  קיבלו  בבר-מצווה  ארגז  עם  כלי  עבודה  לעץ  ושעון.  הסלסלה  היא  כמו  קערת  מרק  מאוד  מאוד  גדולה  והיא  עשויה  מנצרים  ומבד.  הסלסלה  משמשת  לאחסון  ושמירת  כלי  תפירה. בחרתי  לספר  עליה,  מכיוון  שהמטפלת שלי בקרוב תהיה בת  90  והיא אף הכינה את  הסלסלה  בעצמה.  חברי הקיבוץ ארגנו  לאחרונה  מסיבת  יום  הולדת  לאותה אישה, וכהוקרה  הביאו  כל  מיני  דברים  וחפצים  הקשורים  אליה.  אני  בחרתי  להביא  את  סלסלת  כלי  התפירה.  ניתן  לראות  בתמונה גם  עיגול  מעץ  המונח  ליד  הסלסלה. הוא  שימש  כמתקן  לתיקון  גרביים.  אותו  מתקן  נשאר  בסלסלה  עוד  מאותם  ימים

הזוית האישית

יהל ואלון: הקשר הרב דורי זה פרויקט לימודי חשוב, למדנו המון על סבתא שלנו ועל מה היא עברה בחיים שלה ועל המשפחה המורחבת שלנו. זה גם גרם לנו לראות את סבתא יותר, לדבר יותר מהרגיל על דברים אישיים, שפחות יוצא לנו לדבר איתה בדרך כלל.