מאגר סיפורי מורשת

 

העלייה לארץ וההשתייכות:

אני באתי לארץ מאלג'יר. עלינו לארץ בשנת 48, גרנו בבית-ליד, חיינו באוהלים ובישלנו בפתיליות.

אחרי זה גרנו במושב ישביה. כשהגענו למושב קיבלנו מנות עם תלושים לפי מספר הנפשות. 

בישביה גרנו בצריף, לא היו מקררים, לא היה גז, לא היה תנורים. נהגנו לקרר בבקבוקים מים שהיינו מלבישים על זה גרב צמר ושמים על זה מים והמים היו טעימים.

הורי עבדו בחקלאות ואני הייתי עוזרת להם לקטוף כותנה. כלי הרכב שלנו היה עגלה עם סוס, היה לנו כרם ענבים עם אשכולות ענקים והיה לנו אבטיחים ענקים במשקל של 40 קילו!!!!!!! לא היו לנו משחקים, לא טלפונים, היו רק מכתבים. אבל כן שיחקנו קלאס, חמש אבנים, גומי, מחבואים, תופסת ואלתרנו משחקים מקופסות שימורים.

פעם הייתי ילדה שובבה, היינו צריכים לבוא לבית הספר עם נעליים מצוחצחות, שיער אסוף ועם ציפורנים גזורות, פעם אחת אני זוכרת שהמורה בדק אותנו ולא היו לו נעליים מצוחצחות, אז אמרתי לו: "מורי למה נעלייך לא מצוחצחות ואותנו אתה בודק אם יש לנו נעליים מצוחצחות?" אמר לי המורה "חצופה! צאי מהכיתה ואל תכנסי לכיתה עד שאקרא לך".