מאגר סיפורי מורשת

לסבא שלי קוראים ראובן קנטר. הוא נולד בתאריך 13 למאי, 1950 בעיר ריגה, שזו עיר הבירה של מדינת לטביה, שהייתה שייכת בזמנו לברית המועצות. לסבא יש 3 בנות יונית, עירית וליאת ויש לו שמונה נכדים ונכדות. שלושה נכדים חמש נכדות

הילדות של סבא ראובן

ילדותו של סבא ראובן (סבא רובא). סבא רובא בן יחיד להוריו, חיים ושרה קנטר. ילדותו עברה ברוגע בשכונה במרכז העיר. בילדותו הוא  שיחק עם חבריו מהבניין. בגיל 7 הוא הלך לבית הספר העירוני, מספר 22 (כך נקרא שם בית הספר), שנמצא ק"מ מבית מגוריו. זה היה בית ספר תיכון מכיתה א ועד כיתה י. סבא רובא למד בבית הספר 10 שנים רצוף עד הבגרות.

הוא היה במספר חוגים: בחוג שחייה מגיל 10 עד גיל 13. אחר כך, הוא עבר לחוג חתירה – חתירה עם משוט אחד. הוא התאמן על נהר שנקרא דאוגווה או ברוסית זה נקרא דבינה. הוא התאמן שם בקיץ. בחורף הוא התאמן באולמות – שם הוא עשה אימוני כושר גופני, והייתה שם בריכת אימונים, שבה חתרו במקום. הם שיחקו כדורסל. ובקיץ ירדו לנהר להתאמן בחתיר. הוא התאמן בחתירה עד גיל 16בערך, גיל סיום התיכון.

העלייה לארץ בתקופת המעברות

המשפחה של סבא התחילה לבקש לעלות לארץ בשנת 1967, אבל אז פרצה מלחמת ששת הימים וברית המועצות ניתקה יחסים עם ישראל. לכן, כל העלייה הפסיקה. פעילות העלייה לארץ חזרה בשנת 1968-69, ואז סבא התחיל ללמוד עברית. היו כל מיני מפגשים ביתיים, שזה כמובן היה אסור בזמן ברית המועצות, זה היה בסתר. וכך סבא ומשפחתו התחילו להתכונן לקראת העליה לארץ. ב-1971 הם קיבלו אישור עליה לארץ והם עלו לארץ ב- 21 לאפריל 1971. הם נסענו מריגה עד וינה, אוסטריה, ברכבת. בווינה, היה מקום שנקרא ה"שינה" של הסוכנות היהודית, שם הם ישנו יום יומיים ומשם עלו במטוס לארץ ישראל.

בארץ, משפחתו הגיעה לעיר חיפה שם כבר היו להם כבר קרובים. הם השתכנו בחיפה כשסבא כבר היה בן 20. סבא הלך ללמוד עברית באולפן בבית אורן במשך חצי שנה. הוא היה למעשה חבר קיבוץ. הוא עבד בקיבוץ, בשדות, במטעי הבננות ובלולים. לאחר חצי שנה הוא התקבל לקורס מכינה בטכניון במהלכו המשיך ללמוד עברית כמעט שנה.

סבא בילדותו

המקצוע והעיסוק של סבא

סבא התחיל ללמוד בבית ספר להנדסאים בטכניון במגמת מכונות. הוא למד שם 3 שנים, עד 1973, עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים. למלחמת יום הכיפורים לא גייסו אותו עדיין כי הוא עוד לא עשה צבא. אז הוא הלך לעבוד בזמן המלחמה במפעל פיניציה לייצור זכוכית. סבא עבד שם עד סוף המלחמה. ואחרי זה סיים את הלימודים.

בגמר המלחמה באחת המסיבות של החבורה של סבא, בשכונת רמות רמז בחיפה, הוא פגש את סבתא סימה. הוא סיפר שהוא ראה בחורה שמצאה חן בעיניו. ככה הם הכירו והמשיכו לצאת במשך שנה. בינואר 1975 הם התחתנו.

כעבור שבועיים גייסו אותו לצבא סדיר. הוא שירת שנה וחצי סדיר בחיל חימוש, הוא עבר קורס מכונאי נגמ"שים ושירת בסדנת שמשון. כעבור שנה נולדה דודה שלי, יונית. לאחר שנה וחצי סבא השתחרר מהצבא והלך לחפש עבודה. הוא מצא עבודה במפעל שנקרא "מספנות ישראל". שם מייצרים אוניות וציוד מכני כבד: אוניות, ספינות וספינות חיל הים. סבא עבד במשרה טכנית, ובייצור במספר תפקידים. הוא עבד שם 42 שנה, עד הפנסיה.

הזוית האישית

הנכד נעם: "החוויה שלנו הייתה כפית וגם מלמדת אותי ומעלה לסבא זיכרונות על החיים שלו."