מאגר סיפורי מורשת

שמי משה מלכה, נולדתי בשנת 1944 בתל אביב.  השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי, בבית הספר און בתל אביב.

הכל התחיל בשנת 1969. אז שירתי בחיל האוויר 7 שנים. באותה העת הייתי קצין חימוש של מטוסים צרפתים, כשבסופה של אותה שנה הגיעו מטוסי הפנטום האמריקאים החדשים שהיו מתקדמים – המילה האחרונה בתחום.

בעודי משרת כקצין חימוש בטייסת המטוסים הצרפתים, קראו לי מפקדיי וביקשו ממני לעבור לטייסת הפנטום החדשה. הייתי נשוי טרי למלכה וגרנו בחולון. התלבטתי האם להסכים לקחת את התפקיד כי ידעתי שאם אקח אותו לא אהיה הרבה זמן בבית, וחששתי שמצב זה יפגע בחיי נישואיי, בסופו של דבר, לאחר עידוד מאשתי מלכה, הסכמתי לקבל עליי את התפקיד.

העבודה בטייסת הייתה קשה: תרגמתי וניסחתי מאנגלית לעברית מדריך הוראות לתפעול החימוש של מטוס הפנטום, ששמו בעברית הוא קורנס, אשר יכול היה לשאת 24 פצצות של 250 ק"ג והיה לו תותח של 6 קנים. עם זאת, כעסתי על המערכת הצבאית שלא שלחו אותי ללמוד את המטוס בארצות הברית.

עזבתי את תפקידי כעבור שנתיים וחצי, ועברתי להיות אחראי על ניסוי שכלל תפעול חימוש וסילוק של פצצות. בשלב מאוחר יותר בשירותי הצבאי בקבע, התמקצעתי מאד בתחומי וקיבלתי הערכה רבה מהמערכת וממפקדיי שגרמה לי לגאווה גדולה.

ביצוע התפקיד נסך בי את הביטחון, שאוכל לבצע כל תפקיד גם אם הוא קשה מאוד, וליווה אותי במהלך חיי המקצועיים, גם במערכת הצבאית, וגם במערכת האזרחית לאחר פרישתי מצה"ל.

הזוית האישית

סיפורו של משה תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר און בתל אביב, בסיוע המלוות בר אלחדד וסיוון מלכה.