מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבתא שלי, רעיסה גולפילד נולדה בברית המועצות, ב- 20 באפריל  1930.

סבתי גרה בברית המועצות-אוקראינה בעיר קרים עד עצם היום הזה.

הרפובליקה של קרים  היא ישות מדינית, שהתנתקה מאוקראינה והכריזה על עצמה כרפובליקה (ממשל חצי אוטונומי) בפדרציה הרוסית. היא שוכנת בחצי האי קרים. הרפובליקה הוקמה ב-18 במרץ 2014 כתוצאה מסיפוח קרים לרוסיה – במקום הרפובליקה האוטונומית של קרים שהתקיימה קודם לכן (2014-1991) כחלק מאוקראינה. בירת הרפובליקה היא העיר סימפרופול. אוקראינה אינה מכירה בסיפוח קרים ועדיין רואה בחצי האי קרים רפובליקה אוטונומית, המשתייכת אליה, אף שדה פקטו כבר אינה שולטת בו. ב-27 במרץ 2014 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם כי היא רואה בחצי האי קרים כחלק מאוקראינה, בהחלטה שהצביעו בעדה 100 מדינות מתוך 193, ולמעשה, הרפובליקה אינה זוכה להכרה בינלאומית. ויקיפדיה

בימיה הראשונים של מלחמת העולם השניה, הייתה מתקפת ירי טילים על העיר רומנה בה גדלה סבתי. רוֹמְנֶה  היא עיר במחוז סומי שבצפון אוקראינה, על גדות נהר רומאן, כ-105 קילומטרים מעיר המחוז סומי.  במתקפה זו נפגע אביה סימון ונהרג.  מיד עם מותו של אביה, סבתי ואחיה הקטן ברחו לאוזבקיסטן. צעד זה בעצם הציל את חייהם. כי מיד לאחר בריחתם לאוזבקיסטן, פלשו הנאצים לעיר רומנה. בעיר רומנה בימים אלו של נוכחות הנאצים, הייתה ברחובות אלימות רבה, הנאצים פוצצו ושרפו את העיר. ולכן אנחנו במשפחה, רואים את הבריחה שלהם בזמן לאוזבקיסטן, כנס שבזכותו הם חיים.

החיים של סבתי ואחיה באוזבקיסטן היו מאוד קשים. אלו היו חיים בהם פחדו על קיומם ועל עתידם. ימים רבים נשארו רעבים לפת לחם. ופחדו מכך שהנאצים יגיעו ויחטפו אותם ויעקרו אותם ממקומם.

בסיום המלחמה חזרו לאוקראינה לעיר רומנה, וראו שאף אחד מקרובי משפחתם, לא שרד את המלחמה ונשאר בחיים.

הזוית האישית

אלכסנדר – שמעתי את סיפורה של סבתא רבתא, מפיו של סבי. זו הייתה חוויה מהנה עבורי.